ישיבת אורות שאול, רעננה

הלימוד בישיבה

הלימוד בישיבה

שנים א-ב בישיבה:

משימה מרכזית הינה יצירת אינטימיות עם התורה ברוחה של הישיבה, בדגש על רכישת עצמאות למדנית ופיתוח יכולת ההקשבה, יחד עם בניין האישיות ועיצוב השקפת עולם תורנית, ישראלית ואנושית.

בית מדרש שערים 

כל אחד לפי מה שמשער בלבו (זוהר דף קג ע"ב)

חזון כללי

  1. בית המדרש שערים יעניק לכל תלמיד את ההזדמנות להיכנס לעולם התורה בשער ההולם את אישיותו: תלמוד, אגדה והגות או מקרא ומדרש,  וממנו לעצב את זיקתו לבורא עולם, לעמו ולתורתו.
  2. בית המדרש שערים שואף להצמיח  תלמידי חכמים בעלי ידע תורני מקיף ומקצועי, מומחים בתחומם, בעלי אופקי מחשבה ותרבות רחבים, אשר יבשרו בשורה של התחדשות רוחנית, תרבותית  וחברתית לעולם התורה ולעם ישראל כולו כרבנים, מחנכים, יוצרים או בכל תחום עשיה אחר.
  3. על מנת לאפשר לבוגרי הצבא נחיתה רכה בישיבה, כלומר, זמן להתארגנות נפשית, רוחנית ותורנית מחדש, יתחלק בית המדרש שערים לשתי תקופות:

           א. מבוא שערים – שיעור ד'

           ב. שערים – שיעורים ה' – ז' (ללא חלוקה לפי גיל).

במבוא שערים ילמדו כל התלמידים סדר בקר יומי של גמרא עיון, ובסדר צהריים ייפגשו עם המבואות לאגדה ולתנ"ך, גם כיסודות משמעותיים לכל לומד ולכל עובד ה', וגם כהכנה לבחירתם באחד השערים בהמשך.

התלמידים

התוכנית מיועדת לתלמידי ישיבות גבוהות או ישיבות הסדר משיעור ד ומעלה, אברכים ורווקים, או מי שסיימו שירות צבאי מלא ויימצאו מתאימים.

עקרונות

  1. בית המדרש שערים יפעל במתכונת של חבורות לומדות, מבררות ומשוחחות, בנושאי הלימוד ובסוגיות של עבודת ה' ותיקון הנפש, תוך הדגשה של האיכות הלימודית והנפשית המיוחדת המתרחשת בחבורה.
  2. הלמידה תהיה יסודית ומקצועית, ותשלב עיון מעמיק עם תביעה לרכישת ידע מקיף על ידי לימודי בקיאות מונחים – איש איש בתחומו.
  3. מתודולוגית – הלמידה תשלב ישן וחדש: לימוד בדרכים המסורות לנו מדור דור, במסורת חז"ל, המפרשים והישיבות, מחד גיסא; ושימוש בכלים חדשים ובידע מדעי ותרבותי כדי להעמיק את הלימוד – מאידך גיסא.
  4. השאיפה ליצירתיות וליצירה תהווה חלק מרכזי מההוויה הלימודית. התלמידים יעסקו בכתיבה תורנית ובדרכים נוספות של יצירה אישית ומשותפת, מתוך מגמה להצמיח אנשי תורה מקוריים ויצירתיים.
  5. בית המדרש שואף ללמידה שיהיה בה מתח מפרה בין הקשבה פנימית ומודעות עצמית, מחד, ובין מודעות חברתית ואורינטציה ציבורית – מאידך.
  6. בבית המדרש שערים יוקצה זמן לחשיפה לתהליכי עומק תרבותיים, היכרות עם מפעלים ומוסדות חברתיים, מפגש עם אינטלקטואלים ואנשי רוח, וכל מה שיכול לתרום לצמיחה של אנשי תורה המעורבים בדעת עמוקה עם הבריות.
  7. בראש כל חבורה יעמוד ראש חבורה שיהיה אחראי  ליצור קשר אישי ושיח רוחני ונפשי עם כל תלמיד, זאת בנוסף להדרכה לימודית מדויקת שתכוון את התלמיד ליצירת איזון בין  המסגרת של החבורה ובין כישרונותיו רצונותיו וצרכיו האישיים.
  8. ראש החבורה יקבע את תוכנית הלימוד הרב שנתית של החבורה ואת מוריה, ויהיה אחראי גם על יצירת מפגשים רוחניים שיעסקו בעבודת הנפש ובתיקון המידות.

תוכניות לימודים (לפירוט – ראה למטה)

החבורות בבית המדרש תתחלקנה לשלושה שערים:

  1. שער הגמרא/הרב תמיר גרנות – השאיפה היא להצמיח תלמידי חכמים המחוברים ללמדנות מסורתית, בעקבות הראשונים והאחרונים, יחד עם פניה אל מקורות היסוד המקראיים והחז"ליים של הסוגיה,  קריאה קשובה של דף הגמרא, הדגשת מבנה הסוגיה והמשמעות הפילוסופית שלו, והשבת הסוגיה אל הלב: חיבור הלכה ואגדה והעמקת הזיקה של הנלמד להווייתו הקיומית של הלומד, ברוח תורת ארץ ישראל.  
  2. שער התנ"ך /הרב איתמר אלדר – לימוד תנ"ך עיוני ומקיף בכלים מכלים שונים, תוך בירור המשמעויות הרוחניות, ההגותיות והקיומיות העולות מתוך המקרא. מדורי הלימוד יהיו: א. מבואות. ב. פרשנות: פרשנות חז"ל העולה ממדרשי האגדה וההלכה, הפרשנות היהודית המסורתית לדורותיה, שימוש בכלי פרשנות ומחקר מן העת החדשה. ג. בקיאות – מעבר על התנ"ך כולו. ד. זיקה קיומית – התבוננות בסוגיות קיומיות וציבוריות דרך פרשיות המופיעות במקרא.
  3. שער האגדה, ההגות והפנימיות /הרב חיים וידל - לימוד מעמיק ושיטתי, של החלק הרוחני שבתורה למן חז"ל ועד היום, בתנועה של רצוא אל המשמעות המקורית ושוב למשמעותם הקיומית האקטואלית, ומתוך שאיפה ליצור ולחדש, 

תוכניות משותפות לכל הלומדים

  1. מסלול הלכה/הרב גיל דביר- כל תלמיד באחת החבורות יוזמן לבחור להוסיף על לימוד החבורה גם לימודי הלכה מורחבים על פי התוכנית ללימודי רבנות שתכלול שיעורי מבוא על תולדות הפסיקה, קריאה בתשובות, עיונים במחשבת ההלכה  והרחבה בשאלות של פסיקה בסוגיות ציבוריות ואקטואליות – בשיתוף ראשי הישיבה.
  2. ידע נרחב בגמרא – כל הלומדים בביהמ"ד ובישיבה יהיו שותפים ללימוד גמרא בהיקף רחב, לימוד פשט בעמקות וחזרות, לכל הפחות סדר אחד ביום.
  3. העשרה רוחנית תרבותית – משיעור ה: מפגשי העשרה הכוללים היכרות בסיסית עם  נושאים בפילוסופיה כללית, ואנשים מובילים מתחומי תרבות מרכזיים בישראל. 
  4. "שער הלב": תואר ראשון בחינוך – בשילוב לימודים בישיבה, תכנית לצמיחה וגדילה, תכנית הכשרה להוראה. ללומדים בבית מדרש שערים. 

מבוא שערים – מבנה התוכנית

שיעור ד' – החוזרים מן הצבא (או מי שזו שנתו הראשונה ללימוד – אחרי הצבא)

סדרי בוקר: גמרא עיון

סדרי צהריים: בחירה בין שני מבואות: שער האגדה או שער התנ"ך

            (15:00-18:30 – בימים ב - ה. ביום א – לימוד ספר דברים משותף – פרטים בהמשך)

סדרי ערב: סיני +חברותא צעיר (20:30-23:00)

שעריםשיעור ה' –ז' – הצטרפות למחזור תלת שנתי הבנוי באופן מודולרי לאחד השערים

סדרי בוקר: לימוד השער

סדרי צהריים: לימוד הלכה / מסלול אישי

סדרי ערב: גמ' סיני

בכל שנה ילמדו כל תלמידי השערים יחד את אחת הרצועות – ובעז"ה יעברו בשלוש שנים את התוכנית כולה.

(בשנת תשע"ז עדיין לא תתקיים מסגרת נפרדת של שערים וכולם יהיו במבוא השערים).

 

להלן פירוט תכניות הלימוד של מבוא שערים ושערים

 

שער הגמרא – הרב תמיר גרנות

למדנות מסורתית, בעקבות הראשונים והאחרונים, יחד עם פניה אל מקורות היסוד המקראיים והחז"ליים של הסוגיה,  קריאה קשובה של דף הגמרא, הדגשת מבנה הסוגיה והמשמעות הפילוסופית שלו, חיבור הלכה ואגדה והשבת הגמרא אל הלב: העמקת הזיקה של הנלמד להווייתו הקיומית של הלומד – ברוח תורת ארץ ישראל השואפת לחיבור פנימי ולסינתזה הגותית.  

מבוא שערים (שיעור ד)

השנה תוקדש  לריענון דרכי הלימוד העצמאיות, ובדגש על סלילת דרך לבנייה עצמאית של סוגיה ללא דפי מקורות מהמסד עד הטפחות. דגש יהיה על הלימוד 'לשיטתיה' – קרי: ניסיון לבנות מתוך הסוגיות תפישות כוללות ברמה ההלכתית וההגותית של רבותינו התנאים והאמוראים.

שערים (שעורים ה-ז)

שנות הלימוד בשערים מכוונות להעמקת הידע המבואי והספרותי הנחוץ ללימוד הגמרא מחד, ולהקניית יכולת למידה עצמאית מקורית, כולל כתיבה מרובה, ובכלל זה כתיבת מאמרים תורניים ולימוד דרכי הכתיבה,  וקניין כלים מתודיים לבניית שיעור והעברתו בעיון. הלימוד יישאף לתת מקום לעיצוב של דגשים ונתיבים שונים בדרכי הלימוד לפי נטיית ליבו של הלומד ובשאיפה להיפגש באופן אותנטי עם דבר ה' המאיר בליבו ובמוחו של הלומד.

במשך שנות השערים ניפגש עם כלים ותחומים שונים כגון:  

  • לימוד ירושלמי שיטתי
  • דרכי לימוד שונות בין רבותינו האחרונים והיכרות עם ספרות פרשנית מגוונת.
  • מבואות לשאלות של נוסח המשנה והגמרא
  • בתי המדרש האמוראיים – דרכיהם ושיטותיהם והשפעתם על עריכת התלמוד.
  • ועוד...
 

שער התנ"ך - הרב איתמר אלדר

לימוד תנ"ך עיוני ומקיף בכלים מכלים שונים, תוך בירור המשמעויות הרוחניות, ההגותיות והקיומיות העולות מתוך המקרא. מדורי הלימוד יהיו: א. מבואות. ב. פרשנות: פרשנות חז"ל העולה ממדרשי האגדה וההלכה, הפרשנות היהודית המסורתית לדורותיה, שימוש בכלי פרשנות ומחקר מן העת החדשה. ג. בקיאות – מעבר על התנ"ך כולו. ד. זיקה קיומית – התבוננות בסוגיות קיומיות וציבוריות דרך פרשיות המופיעות במקרא.

מבוא שערים (שעור ד')

  • בקיאות חצי עיוני: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים
  • ספר ירמיהו בעיון
  • ספר דברים בעיון
  • רש"י (ביוגרפיה, כלים ופרשנות).
  • מדרש לפ"ש (כלים ופרשנות).

סוגיות תנ"כיות מובהקות

1. תנ"ך בגובה העיניים – פשט ודרש; היחס לדמויות התנ"ך; שימוש בכלים מודרניים.

2. צדק ומוסר

3. השגחה וגמול

4. השתדלות ובטחון

5. היסטוריוסופיה של התנ"ך

6. נשים בתנ"ך

7. זוגיות ומשפחה

8. תפיסה כלכלית – קפיטליזם, סוציאליזם ועוד.

9. תפיסת השלטון – דמוקרטיה, מלכות וכו'.

10. היחס לגוי

11. קודש וחול

12. תפיסת הנבואה

שערים (שעורים ה-ז)

 

שנת 'בית ראשון'

שנת 'בית שני'

שנת 'בית שלישי'

בקיאות

ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי עשר

חמש מגילות + משלי

תהלים, איוב, דניאל, עזרא ונחמיה

חומש

ויקרא

בראשית

שמות/במדבר

פרשנות

רמב"ן

רשב"ם וראב"ע

אברבנאל

נביאים

ישעיהו

תרי עשר

יחזקאל

תהלים

א-נ

נא-ק

קא-קנ

כתובים

דניאל

עזרא ונחמיה

איוב

כתובים

חמש מגילות (ללא קהלת)

משלי

קהלת

מבואות

טקסט ונוסח (תרגומים, ביקורת המקרא ועוד)

שיטות פרשנות (סיפרותיות וכו')

המזרח הקדום

 

 

שער האגדה – הרב חיים וידאל

לימוד מעמיק ושיטתי, של החלק הרוחני שבתורה למן חז"ל ועד היום, בתנועה של רצוא אל המשמעות המקורית ושוב למשמעותם הקיומית האקטואלית, ומתוך שאיפה ליצור ולחדש. 

מבוא שערים  (שיעור ד)

1. מבוא היסטוריוסופי כללי לחלק ה'אגדה' של התורה שבע"פ

2. מדרש האגדה: מבוא למדרש האגדה / מדרש לפרשת השבוע ולזמנים

3. תורת ארץ ישראל של הראי"ה - אל מול המסורת הדתית, המודרניזם (והציונות) , הפוסטמודרניזם (והפוסט ציונות) והעידן חדש (והניאו קבלה וניאו חסידות).

4. חסידות - מבוא היסטורי והיסטוריוסופי (כללי עם דגש על האחרונים ודגש מיוחד על הח/ ראשית החסידות - הבעש"ט ותלמידיו / חסידות לפרשת השבוע).

5. מהר"ל - תפארת ישראל – אדם וישראל תורה ומצוות

שערים  (שעורים ה – ז)

 

שנה א

שנה ב

שנה ג

כללי

לתולדות האמונה בישראל - א

לתולדות האמונה בישראל - ב

לתולדות האמונה בישראל - ג

מדרשי האגדה

מדרשי אגדה – סוגיות יסוד

האגדה בבבלי ובירושלמי

אגדה והלכה

הראי"ה

 

הוגים בני זמננו

הראי"ה ובית מדרשו (הרצי"ה) / אורות התשובה / אורות התורה / עין א"ה

הראי"ה ובית מדרשו (הרב חרל"פ) אורות / בחדריו / מניטו

הראי"ה ובית מדרשו (הרב הנזיר) אורות הקדש  / הרב שג"ר

חסידות

חסידות – תלמידי הרב המגיד האדמו"ר הזקן ורבי אלימלך מלינז'סק

חב"ד וחסידות פולין

ברסלב וחסידות איזיביצ'א

מהר"ל /ראשונים/ רמח"ל

באר הגולה

חובות הלבבות/כוזרי/מורה נבוכים

דעת תבונות/קל"ח

פנימיות

מבוא לקבלה/שערי אורה

מבוא לזהר/פרקי זהר

מבוא לקבלת האר"י/פרע"ח