סוגיית "תשעה ספקות" היא סוגיה מיוחדת במינה. תשעה ספקות בענייני חמץ המובאים בזה אחר זה, ובאים על פתרונם בעזרת השוואה למקור תנאי עם דין זהה. רש"י כינה אותם בשם: "פסקי הלכות". משמעות דבריו של רש"י היא כי לפנינו אוסף של מקרים, הלכות פסוקות, ואין זו סוגיה בעלת שקלא וטריא או רצף דיוני מסוים. במאמרי, אציג את המבנה של סוגיית תשעת הספקות, ולבסוף אציע משמעות למבנה ולאמירה הקיומית-רוחנית שרצה עורך הסוגיה להעביר דרך מבנה מיוחד זה.
בשש סוגיות בגמרא הוזכר הכלל "אין ספק מוציא מידי ודאי" במקרים ודינים שונים. במאמר זה אנסה לעמוד על הכלל דרך הסוגיות השונות ולברר האם הוא מוסכם, באלו מקרים מחילים אותו מול כללים אחרים, ולבסוף דרך שאלות אלו לעמוד על משמעותו.
במאמר זה ארצה להראות את הקולות השונים העולים ממאמרי חז"ל, מהם המביעים יחס אוהד וסלחני כלפי קיום מצוות מתוך אינטרס אישי, ומהם המגנים בכל תוקף עבודה כעין זו. לבסוף אף ארצה להציע שלוש גישות שונות של חכמי ישראל לאורך הדורות, המנסות ליישב את הדיאלקטיקה שעולה מדברי חז"ל.
פרק ב' של המאמר אשר יהווה מעין הקדמה, יברר את היחס שבין המציאות בימינו למציאות בה תוקנה בדיקת החמץ, ואת משמעותו של יחס זה מבחינה הגותית ומבחינה הלכתית. בפרק ג', תתברר שאלת המאמר על ידי לימוד סוגיית בדיקת חמץ בכלל, ובפרט על ידי עיסוק בשאלה האם בדיקת חמץ היא מצווה או מנהג, ומה עומד במהות הבדיקה: אם עצם בדיקת החמץ אינה מצווה וכל קיומה הוא רק מנהג - אזי יהיה אפשר במסגרת הדין להחליף נר בפנס. אך בהינתן שבדיקת חמץ היא מצווה, נבדוק אם ישנו חיוב מן התורה או מדברי חכמים להשתמש דווקא בנר. בשביל זה נצטרך לברר האם לנר יש תפקיד מהותי במצווה, או שמא בזמן התקנה הנר היה הפתרון הטכני והמעשי ביותר לחיוב הבדיקה. שאלה זו היא שאלת המפתח - כיוון שאם יש עניין מהותי בנר לבדיקה, אז ודאי שלא נוכל להחליפו בפנס, אך אם נר נבחר לאור תכונותיו, ובמידה שבימינו פנס חשמלי ממלא את הצרכים שבזכותם נבחר הנר בצורה טובה (או אפילו טובה יותר), יתכן שמותר ואולי אפילו עדיף וצריך להשתמש בפנס. בכדי לברר אם צריך לבדוק דווקא בנר, נעיין בהסבר שבתלמודים אודות השאלה מדוע נצרך דווקא נר.
מאמר זה יעסוק בסוגית ברכת המצוות, זמנה ומשמעותה. מרכזה של סוגיה זו נמצא במסכת פסחים בסוגיית "הבודק צריך שיברך", שם הסוגיה עוסקת בנוסח ברכת בדיקת חמץ, ומתפתחת לדיון כללי על נוסח ברכת המצוות וזמנה. סוגיה זו מציגה דעות הלכתיות רבות, כאשר מאחורי כל דעה הלכתית ניתן למצוא את חלקה במחשבת ברכת המצוות ושורשיה. נוסף על כך, ברכת המצוות הינה נושא הקרוב לחיים המעשיים - אנו נפגשים איתן פעמים רבות במרחב היום-יום הדתי. לכן ראוי לנסות להבין את משמעותה ופשרה. בתחילת המאמר יוצגו בקצרה כל סוגי הברכות. בחלק השני יורחב נושא המאמר – ברכת המצוות, ומשמעותה בעיניי הפוסקים השונים. בחלק זה נרחיב יותר בשיטת הרמב"ם, ששונה מהשיטות האחרות ונראית 'סתומה' במבט ראשוני. בחלק השלישי יוצגו בקצרה השיטות ההלכתיות השונות לגבי זמן ברכת המצוות. לבסוף, בחלק הרביעי יובא ניסיון לחיבור בין השיטות השונות להלכה ובין הרעיונות ההגותיים השונים של ברכת המצוות.
פסחים ו:
בשיעור, הרב איתמר אלדר מלד את פרק א' בדניאל. הרב איתמר מציג את מבנה הפרק ומגמתו. ומציע קריאה מחודשת להבנת מעשיו של דניאל וחבריו בפרק ולתוצאות מעשיהם. קישור לדף המקורות: https://drive.google.com/open?id=1ITV... קישור לשמיעת שיעור המבוא (לא צולם): https://drive.google.com/file/d/1oy89... קישור לדף המקורות לשיעור המבוא: https://drive.google.com/open?id=13vn...
הרב איתמר אלדר מלמד את פרק ב' בדניאל ובו מסופר על בעיית חלומו של נבודכנצר ועל הופעתו של דניאל כפותר החלומות בשם ה'. קישור לדף המקורות: https://drive.google.com/open?id=1-6t...
בשיעור, הרב איתמר אלדר עוסק בנמשל של ארבעת מלכויות, ההצעות השונות של הפרשנים להבנת הנמשל ומשמעות הפרשנות. בנוסף הרב איתמר עוסק במה ניתן ללמוד מתוכן החזון ומצורת ההתגלות שלו דווקא בחלומו של נבוכדנצר. קישור לדף המקורות: https://drive.google.com/open?id=1-6t...
בשיעור הרב איתמר מגולל את סיפור ההשלכה לכבשן האש וההצלה משם של חנניה מישאל ועזריה. ומעיין במדרשי חז"ל הקשורים לסיפור. קישור לדף מקורות: https://drive.google.com/file/d/1quYd...
בשיעור הרב איתמר אלדר מלמד את פרק ד' בדניאל. הרב איתמר מדבר על נקודות מרכזיות בפרק: צורת הכתיבה המיוחדת שלו בתור איגרת, החלום - משמעותו ופתרונו, מה משמעות עצתו של דניאל לנבוכדנצר, כיצד מתממש החלום. לבסוף, הרב איתמר מציג את התהליך שעבר על נבוכדנצר בפרקים השונים מתחילת ספר דניאל. קישור לדף המקורות: https://drive.google.com/file/d/12-7f...
בשיעור הרב איתמר מספר את סיפור והסבר התופעות בפרק ואת טעות המלך בלשאצר בחישוב השנים מהחורבן לפי חז"ל. ומציג את נפילת ממלכת בבל בכל מכלול הסיפור בחטיבה הארמית בספר. מצורף דף המקורות: https://drive.google.com/file/d/1Xj_D...
הצלתו על ידי ה' ועלייתו המחודשת לגדולה. הרב איתמר משווה בין פרק זה לפרק ג' (חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש). הרב מראה את הקווים המקבילים בין הסיפורים ואת ההבדלים המראים על המהלך הכולל בספר דניאל. מתוך כך, הרב מסביר את משמעות התמסרותו של דניאל לתפילה. מצורף דף המקורות: https://drive.google.com/file/d/13Qq2...
בשיעור הרב איתמר הסביר את משל ארבע החיות ואת נמשלו - ארבע המלכויות. בסוף השיעור הרב מציג שיטות שונות בחישוב הקץ ומשמעות החישוב. מצורף דף המקורות: https://drive.google.com/file/d/1MSZf...
בשיעור, הרב איתמר מסתכל במאקרו על כל החטיבה הארמית, ומסביר כי בעצם חטיבה זו היא ההדרכה לגלות הגדולה שעומדת לבוא על עמ"י. מתוך כך, הוא מציע הסבר מדוע דניאל נכנס לכתובים ולא לנביאים. מבנה החטיבה הארמית (המצוייר על הלוח): פרק ב': חלום הצלם של נבוכדנאצר עם ארבע החלקים (ארבע מלכויות). פרק ג': מסירות הנפש של חנניה מישאל ועזריה והצלתם בנס מכבשן האש. פרק ד': חלום האילן של נבוכדנאצר, גבהות ליבו ועונשו. פרק ה': משתה בלשאצר, גבהות ליבו, ועונשו. פרק ו': מסירות הנפש של דניאל בגוב האריות. פרק ז': חזון ארבע החיות של דניאל (ארבע מלכויות). מצורף דף המקורות: https://drive.google.com/file/d/1MSZf...
בשיעור הרב מספר את סיפור החזון שנראה אל דניאל בחלומו, על צפיר העזים, תוך התייחסות להקבלות בתנ"ך אמצעים ספרותיים וחישובי קץ של חז"ל.
