הסדר ממוני אזרחי, איסור הלכתי וערך תורני. האם ישנו איסור לכתחילה מן התורה להזיק, או שהאמור בפרשת משפטים מתאר הסדר תשלומים ממוני לאחר מעשה בלבד, ללא תשתית איסורית פלילית? במילים אחרות, האם דיני הנזיקין שייכים לחלק "חושן משפט" בלבד או שהם שייכים (גם) לחלק "יורה דעה"?
בשלהי סוגיות הגמרא בפרק שני של מסכת בבא קמא, העוסקות בפרטי הדינים של אבות הנזיקין שן ורגל, מופיעה סוגיה הכוללת שני סיפורים קצרים בעלי תוכן הלכתי. הסיפור הראשון, "הנהו עיזי דבי תרבו", הוא סיפור בעל שלשה מוקדים: בי תרבו, משפחה שבעלותה היו עדרי עזים )רש"י(; רב יוסף, בעל השדה שנפסדה מהעיזים; אביי, תלמידו של רב יוסף. 1 הסיפור השני, "מכריז רב יוסף", הוא הכרזה של רב יוסף בדין "עיזי דשוקא" הגורמות נזק. נציע את הבנת שני הסיפורים, תחילה בפשטם, אחר כך על פי שיטות הראשונים השונות ולבסוף נציג את שיטת הרמב"ם ונציע קריאה חדשה בסוגיה, המציגה נקודת מבט מפתיעה על דיני הנזיקין בבבא קמא.
מטרתי במאמר זה להציע אלטרנטיבה לקריאה המקובלת של סוגיית "בל תשחית". הטענה שאנסה להוכיח היא שיש לקרוא את כל הסוגיות המציינות את המושג "בל תשחית" באור שונה, ושהן אינן מבוססות על איסור השחתת עצים אשר מופיע בספר דברים במסגרת הלכות מלחמה. מכאן שמאמרי מנוגד במידה מסוימת למאמרו של החברותא היקר שלי צמח דוד שלוס, המופיע בסמוך בקובץ זה. יש מקורות שהובאו במאמרי אף שכבר הופיעו במאמר של צמח, וזאת כדי לחקור אותם מחדש ולהדגיש מקומות שתומכים בטענותיי.
מאמר זה דן בדין תשלומי הבושת. ננסה לצעוד בעקבות חז"ל, מפסוקי התורה דרך מדרשי ההלכה וכלה בגמרא עצמה ובמפרשיה. בנוסף, נטען שיש מגמות שונות בחז"ל בניסיון לעצב את דיני חמשת תשלומי האדם בכלל ותשלומי הבושת בפרט. ננסה להסביר מה הסיבה המהותית לשוני הקיים בין דין תשלומי הבושת לשאר התשלומים.
במקומות שונים בתלמוד הבבלי מופיע המושג "תחילתו בפשיעה וסופו באונס". לאורך המאמר ננסה להתחקות אחר משמעות המושג בהופעותיו השונות וננסה להגדירו. בשל ריבוי המקורות שביטוי זה מופיע בהם נוכל להתחיל לענות על השאלות המרכזיות שעולות סביב המושג הזה רק לאחר הצגת הסוגיות וסידורן. נפתח את המאמר בהצפת שאלות העולות מתוך הסוגיה בבבא קמא, משם נעבור לסקירת הסוגיות האחרות, ולבסוף ננסה לברר את התפיסות השונות של הגדרת המושג ודינו.
עיקר התמקדותנו יהיה בהגדרת "אשו משום חציו" בתחומים אחרים: האם זהו כלל הלכתי עקרוני, המלמד דין בדיני גרמא ושייך לכל תחומי ההלכה, או שמא זו הגדרה של חיוב בנזקי אש דווקא.
בדברים הבאים ננסה להראות שמתוך עיון במימרות שונות של רבא, המתייחסות למשנה הראשונה ולשאלות נוספות הקשורות בה, עולה תיאוריה מגובשת של עולם הנזיקין שאותה הביע רבא בסדרה של מאמרים פרשניים והלכתיים – שיש לה השפעה רבת עוצמה על עיצוב התפישות ההלכתיות של עולם חושן משפט.
בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
תחילת הטוב שבאי האפשרות להוכיח את האמונה ע"י המדע.
חבורת ספר מלכים לומדת באופן קבוע אחת לשבוע באופן כרונולוגי ברצון לראות את דרכם של דוד ושלמה וללמוד את תורתם
הרב יובל שרלו על הקריטריונים להיתר לעסוק במחקר גנטי
הרב שרלו מדבר על החשיבות שבקיום הבטחות, והחשיבות היתרה בכך שנבחרי ציבור יעמדו במילתם. לקראת הבחירות.
הרב יובל שרלו על התייחסות הלכתית - אמונית למערכת המשפט הישראלית.
