דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/13zsTvPIVZYdymZTChawYDr74qm_OTCPf/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
בשיעור הרב משווה בין פרשת עבד עברי אצלנו בפרשה, בפרשת בהר ובספר דברים, מראה את הייחודיות והנקודת מבט בכל פרשה, ומה ההבדלים ביניהם אומרים.
"נעשה ונשמע" - מדוע צריך קודם לקבל את המצוות ללא בדיקת טעמיהן ורק לאחר מכן להתחיל לבדוק ולחקור אותן.
בשיעור הרב הסביר על האתגרים בנושאי הסביבה וכן על הפתרונות, אך אמר שהפתרונות אינם מושלמים. והסביר האם דתיים צריכים לשמור על העולם, ומה מצופה מאיתנו לעשות כחברה.
בשיעור הרב מעלה את השאלה האם מותר לעסוק בטעמי מצוות והסתירה בין היחס בדברי הרמב"ם במורה לבין דבריו ביד החזקה?
הרב פתח בשיעור בספר עזרא וסיפר על הגלות ושיטות הגלייה, לאחר מכן הסביר על הצהרת כורש ועל חגי זכריה ומלאכי.
בעקבות העיסוק במיגו בסוגיית הגמרא בדף יב ב באשה האומרת: "נאנסתי" ומחלוקת התנאים, נרחיב את היריעה על הנחת ה"מיגו" בשיטת הרמב"ם, ונבדוק את משמעות תפישתו של הרמב"ם בכמה סוגיות בהן נחלקו אמוראים וראשונים לגבי תקפותו של מיגו. המקורות להלן מניחים היכרות עם הדיון הבסיסי על המיגו שיש לטוענת "משרסתני נאנסתי", הקשיים והפתרונות הראשיים שהועלו בראשונים (רש"י, רשב"א, רא"ה או ריטב"א), וכן הסבר הגמ' בשיטת ר' יהושע בדף טז א על הודאתו לחכמים במקרה של "הפה שאסר" והסיבה למחלוקתו כ"ששור שחוט לפניך", בעיקר ברש"י ועדיף גם רמב"ן. האחרונים, למשל ר' אלחנן ווסרמן בקובץ שעורים, שדבריו הובאו להלן בתחילת סעיף 4, הציעו שתי דרכים עיקריות להבנת ה'מיגו'. חשבו על היחס בין ההבנות המקובלות לדברי הרמב"ם והתעמקו בדבריו המקור העיקרי הוא הרמב"ם בהל' טוען ונטען, ו, א; וסביבו ייסוב השיעור. חלק הארי של המקורות הובא להלן במלואו כדי להקל על העיון. סעיפים 1-4 יידונו בעז"ה בשיעור. סעיף 5 להרחבה והעמקה. (מי שלא מכיר, יימצא את יסודות המיגו בקובץ שעורים הנ"ל ובחידושי ר' שמעון שקופ בסוף המקורות)
בשיעור הרב הביא את שפת אמת פרשת יתרו שנת תרל"ו. השפת אמת מתייחס לקושיית האבן עזרא - איך יכול להיות הציווי "לא תחמוד"? איך האדם יכול לכפות על הרגש שלו? השפת אמת מציע תירוץ משלו, מביא את תירוצו של האבן עזרא ולבסוף מבין שהתירוץ האמיתי הוא שילוב של השניים, מהי הדרך האמיתית והנכונה לכוף את ליבנו?
בתנ"ך יש כ100 פעמים ויכוחים של נביא עם ה', זה מעלה את השאלה האם ה' כפוף למשהו?
בשיעור עורך הרב תמיר סקירה היסטורית על היווצרותו של עולם החרדי ועל מאפייניו ההשקפתיים והחברתיים היום.
הפסוקים כ'- כה' בפרק יט' נראים די מוזרים במבט ראשון. הם חוזרים בחלקם על דברים שנאמרו ממש לפני כן ובחלקם אף סותרים אותם. בשיעור הרב מציג את שיטתו למתי נאמרו פסוקים אלו ומה המיקום שלהם דווקא במעמד הר סיני יכול ללמד אותנו על האופן בו ה' רוצה לתת את התורה.
