בשיעור ראינו את ר' יוחנן וריש לקיש לגבי סיבת פרישת כהן גדול מביתו שבעה ימים ומשם ניסינו להבין מה עניינה של פרישת כהן גדול שבעת ימים לפני יום הכיפורים, ואיך הייתה הכניסה לקודש הקודשים בתקופת אהרון.
נדון בסוגיית כלה הנכנסת לחופה כשהיא נדה, בעקבות הנחת הגמ' בדף ב א שאם פירסה נדה אינו יכול לשאתה, והרי הוא כאנוס. השאלה עקרונית העומדת בפנינו היא מה מעמדה של חופה כזו, והיא דורשת דיון גם בשאלות: • מהי החופה מבחינה מעשית • מהי מהותה ותכליתה של חופה. כאן ניזקק לדברי הר"ן היסודיים בסוגייתנו. קרובה לשאלה זו של חופת נידה היא שאלת תקפותה של חופת פסולות (כהן וגרושה למשל) או חופה של אשה הנוטה למות. נקודת המוצא של הבירור ההלכתי והעיוני היא פסיקת הרמב"ם שמעוררת כמה קשיים וספיקות, משום שאין לפנינו סוגיה תלמודית ישירה אף שמספר סוגיות נמצאות ברקע. ראשונים ואחרונים דנו בדברי הרמב"ם ובסוגיות שברקע פסיקתו, ואנחנו נלך בעקבותיהם וננסה לפלס דרך.
בשיעור עסקנו בקריאתו והדרכתו של הרמב"ם להתמודדות עם תאוות העריות, בסוף הלכות איסורי ביאה.
בשיעור כללי זה יסביר הרב את המושגים אירוסין ו קידושין על פי עיון בפסוקים וספרות חז"ל. נעמוד על ההבדל בין המושגים שאינם שגורים בדעתנו משום שכיום אנו עורכים אותם באותו מעמד. נסביר את ההבדל הטכני ואת ההבדל התודעתי - הגותי בניהם.
בשונה מנח, אברהם נבחר בלי שאנו יודעים עליו אם היה צדיק בכלל. מה הסיבה? ומדוע לא נאמר לו מראש שהוא הולך ארץ כנען אלא "אל הארץ אשר אראך"?
בשיעור הרב מדבר על תחילת הפרשה והציווי של אברהם ללכת לארץ כנען, אל מול סוף הפרשה הקודמת שבה תרח מתחיל ללכת לארץ כנען. בנוסף הרב מדבר על הנטישה של לוט את אברהם לארץ סדום.
בשיעור הרב מתייחס לעובדה שנאמר על נח "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". מאיזה קללה נח בא לנחם? דרך השאלה הזאת נגיע ליחסי האדם והאדמה, ומה משתנה כל פעם בעקבות חטא מסוים.
לקראת יום כיפור, הרב שרלו מדבר על הצד האתי שבבקשת סליחה מבחינת האדם שנפגע.
בשיחה הרב מדבר על איך להיות אדם גדול בחיים לפני ה'.
בשיעור הרב מדבר על העמימות והעדינות במקרים של פגיעה בין אדם לחברו, וכיצד לעיתים הפגיעה מתחרשת רק בתוך נפשו של הנפגע, ועל הצורך ברגישותו של הפוגע לסליחת הנפגע.
הרב בשיעור מסביר על המשפט האחרון של הרמב"ם בספר מועד, אשר מביע רעיון שלם שבו מטרת התורה היא השלום, וכאשר בתחום הפסיקה יש אפשרות לבחור בין עקרונות שונים לשלום צריך לבחור בשלום.
