ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

´לא תגנוב ´ ומשמעותו לימינו

ע"י: הרב שי פירון

סדר הדברות יוצר הבחנה ברורה בין דיני נפשות לבין דיני ממונות. בעוד "שלא תרצח" עוסק בדיני נפשות, "לא תגנב" עוסק בדיני ממונות. אולם למקרא פירושו של רש"י מתעורר קושי גדול. "לא תגנב - בגונב נפשות הכתוב מדבר". מעבר לקושי שבהטיית הדיבר מעיסוק בדיני ממונות לדיני נפשות נראה כאילו דברי רש"י אינם רלוונטיים ושייכים לעולם שהיה ואיננו. הרי זה שייך לימים אפלים מן העבר בהם העבדות והסחר בנפשות תפסו מקום רחב. דומה שהעולם המערבי השתחרר מסחר בבני אדם. דומה שחברה המרבה לעסוק בשאלות הקשורות בזכויות אדם, לא תיתן לעוולות חברתיות מסוג זה להיות נחלת הרבים. למרבה הצער, גם בימינו אנו נתקלים בסחר באנשים. למרבה התדהמה גם במדינת ישראל תופעות נוראיות המביאות לידי ביטוי זלזול בערך האדם שחביב משום שנברא בצלם אלוקים.

 


 


סדר הדברות יוצר הבחנה ברורה בין דיני נפשות לבין דיני ממונות. בעוד "שלא תרצח" עוסק בדיני נפשות, "לא תגנב" עוסק בדיני ממונות. אולם למקרא פירושו של רש"י  מתעורר קושי  גדול. "לא תגנב - בגונב נפשות הכתוב מדבר". מעבר לקושי שבהטיית הדיבר מעיסוק בדיני ממונות לדיני נפשות נראה כאילו דברי רש"י אינם רלוונטיים ושייכים לעולם שהיה ואיננו. הרי זה שייך לימים אפלים מן העבר בהם העבדות והסחר בנפשות תפסו מקום רחב. דומה שהעולם המערבי השתחרר מסחר בבני אדם. דומה שחברה המרבה לעסוק בשאלות הקשורות בזכויות אדם, לא תיתן לעוולות חברתיות מסוג זה להיות נחלת הרבים. למרבה הצער, גם בימינו אנו נתקלים בסחר באנשים. למרבה התדהמה גם במדינת ישראל  תופעות נוראיות המביאות לידי ביטוי זלזול בערך האדם שחביב  משום שנברא בצלם אלוקים.


חז"ל חרדו מקלות דעת היכולה לתת לגיטימציה להבחנה בין בני אדם שונים:


"אחד הגונב את האיש או את האישה, את הגדול או את הקטן, אפילו קטן בן יומו, הרי זה חייב" (מכילתא דרשב"י).


 אין הבחנה בין אישה הנמכרת כחפץ עובר לסוחר לבין העני הנמכר כעובד-עבד למעביד חסר לב המחסר ממנו את זכויותיו הבסיסיות כאדם. עלינו להתקומם כנגד התופעות הללו, להוקיעם מתוך מחננו ולהעניש בחומרה את כל מי ששולח את ידו בסחר בבני אדם. למקרא כותרות העיתונים המדווחות על מקומה הגבוה של ישראל ברשימת המדינות בהן סוחרים בנשים ובגופן, למראה תמונותיהם של עובדים זרים המושפלים, למראה אחים המתפרנסים מעמל כפיים ולא זוכים לראות את פרי עמלם נזכרים במכירת יוסף.


בשיאה של תפילת המוסף של יום הכיפורים, בשעה בה אנו רוצים לתקן את החטא, תוך תיקון שורשיו, אנו קוראים על הסכנות שבסחר בבני אדם, על מכירת האחים את יוסף.


"וקרא לעשרה חכמים גדולים/מביני דת וטעמיה בפלפולים.


דינו משפט זה לאשורו


ואל תעותוהו בכזב לאומרו כי אם הוציאוהו לאמתו ולאורו


כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו.


הם, כענו לו: ומת הגנב ההוא.


נם: איה אבותיכם אשר אחיהם מכרוהו/לאורחת ישמעאלים סחרוהו/ובעד נעלים נתנוהו?


ואתם קבלו דין שמים עליכם/כי מימיהם לא נמצא ככם


ואם היו בחיים הייתי דנם לפניכם/ואתם תשאו עון אבותיכם". (פיוט "אלה אזכרה")


על פי הפייטן, הריגתם של עשרת הרוגי מלכות באה כעונש על מכירת האחים את יוסף. סחר בבני אדם מערער את היסודות הקיומיים של העולם ומטשטש את ההבחנה שבין חיים למוות. חברת מופת צריכה להעלות לראש סדר יומה את הדאגה לאדם באשר הוא אדם ואת השמירה על כבודו ועל זכויותיו. יתכן ויש להבחין בין זכויות הפרט לבין זכויות האדם. זכויות הפרט המעמידות את היחיד במרכז עלולות להוביל לתופעות נוראיות כדי לשרת את צרכי היחיד, הנאותיו ותאוותיו. זכויות האדם נובעות מאמונה גדולה בכוחו, מהבנת ערכו ומעמדו כיציר האל.


"כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (עמוס פרק ב', ו'). "אעפ"י שעברו על שלשה עבירות חמורות והם עכו"ם גלוי עריות ושפיכות דמים לא נתחתם גזר דינם לפני להחריב ארצם ולהגלותם ע"י מלך אשור אלא על החמס והוא הרביעי ועליו הענישם על כל מה שעשו" (רד"ק, שם).

 

 

בית המדרש