ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

גאות ושפל -לפרשיות יתרו-משפטים

ע"י: הרב שי פירון

המאמר דן בעובדה שממעמד הרב סיני שבפרשת יתרו ישנה ירידה אל פרטים ופרטי פרטים בפרשת משפטים. במאמר ישנו חיבור אל אקטואליה דרך מבט על חגיגות היובל למדינת ישראל.

 


רק לפני שבוע. רק לפני שבוע קראנו בפרשת יתרו את התיאור הנשגב  של מעמד הר סיני. "כלו אומר כבוד". מעמד נפלא המביא לידי ביטוי את השיא שבהתגלות האלוקית. הטבע שינה את סדריו.  אפילו ....אחדות  חד פעמית של כלל ישראל מסביב להר, "ויחן שם ישראל" "כאיש אחד, בלב אחד" (ע' רש"י, שם). והנה, מרום המעלה, מהתגלות כללית, אנו עוברים לפרשה שכולה פרטי - פרטים. ממתן תורה אנו עוברים היישר לעבד ואמה, שומר ושואל, גנב וגזלן, ועוד.


פרשת משפטים מלמדת אותנו שאין מקום לחסד ללא דין. אין מקום לערכים כלליים ונעלים ללא ירידה לפרטים. פרשת יתרו מאבדת את ערכה ללא פרשת משפטים. אכן, פרשת יתרו זוהרת ונוצצת יותר מפרשת משפטים. פרשת משפטים מתאפיינת בתחושה המלוה כל מי שיורד לפרטים.


שלילת הגישה המעשית, הפרטנית, עומדת ביסודה של הנצרות. לפיכך,  נוצר עימות בין הנוצרים לפרושים. העולם האירופאי - אמריקאי הינו עולם היונק מן הנצרות לפיכך, מעמיד העולם המודרני את החשיבה הכללית, את ההסכמה העקרונית, את הכוונה במרכז. מכאן, נובעת תפיסה המזלזלת בפרטים. המשפט מעמיד את החסד בגבולות של אמת.  עקרון הצדקה, כיסוד רוחני, ערכי ודתי תופס מקום רחב בעולמה של תורה. אבל, חכמי ההלכה הגדירו סייג משפטי: "אל יבזבז אדם יותר מחומש". חסד ללא גבולות עלול לגרור הפקרות מסוכנת. ערכים ללא  ישום משפטי מדויק עלולים להוביל לחורבן. מכאן נובעת חשיבותם של המצוות. זו גם הסיבה שההלכה עוסקת בכל תחומי החיים. מאותו מקור יניקה יונקות המחשבה הפילוסופית, הערכית והמעשה.


 


היחס בין פרשת  יתרו לפרשת משפטים מזכיר לי את אחת החויות היחודיות בהן נתקל כל רב בישראל. מעמד החופה הוא מעמד נשגב. שבע הברכות מתארות את הנשגב שבבריאה, את יצירת אדם וחוה, את האהבה והאחוה. קדושה וטהרה שורים בכל טקס נישואין. לא בכדי הושווה מעמד זה למתן תורה. אולם בתוך המעמד המיוחד, ממש באמצעו, עוסקים ב...כתובה.


מסמך משפטי העוסק בהסדרת  חובות הבעל לאישה. המסמך מגדיר את החיובים, את מקורות הגביה וכן הלאה והלאה. האם זהו הזמן המתאים לעיסוק בכתובה? באמצע האופוריה של קידוש היחסים שבין איש לאישה?! האין מקום לדחות את ההסכמים הממוניים לזמן אחר?!


לא!!! קדושת הנישואין, האהבה ההדדית, האחווה והשייכות תלויות גם במערכת משפטית-ישומית המסדירה את הערך בחיי המעשה.


השבוע, עסקנו בפתיחת חגיגות היובל לישראל. יש העוסקים בחתימה מחודשת על מגילת העצמאות. מגילת העצמאות מביאה לידי ביטוי שורה של חלומות, השקפות וערכי נצח הניצבים בבסיסה של המדינה. ללא יישום, ללא מערכת "חוקים" המתרגמת את הערכים למעשים, לא נוכל להתקיים.


בחודשים הבאים תוצף מדינת ישראל בזוהרם של זיקוקי דינור, מופעי ראוה, מפגשים יחודיים וברכות רבות מעשרים ומאה מדינה, מדינה ומדינה ככתבה, בבחינת פרשת יתרו. על קברניטי המדינה, על המנהיגות הרוחנית לשקוד על תרגום הערכים והשמחה לשפת המעשה. שהרי, פ' יתרו ופ' משפטים כרוכות זו בזו.


 

 

 

בית המדרש