ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות סוכות ושמיני עצרת

ע"י: הרב שי פירון

הרב שי פירון מתייחס לשאלת טיול בחוה"מ סוכות ולהלכות שמיני עצרת

 


שאלה: כיצד ינהג היוצא לטייל בחג הסוכות?


תשובה:


 השאלה נחלקת לשני חלקים: יש ואדם יוצא מהבית לצורכי עבודה וכד' באופן קבוע ויש ואדם יוצא לטיול או כל יציאה אחרת המתוכננת דוקא לימים אלה.


1- פסק השו"ע: "הולכי דרכים ביום פטורים מן הסכה ביום וחייבים בלילה. הולכי דרכים בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום" והרמ"א  הוסיף:"ודוקא שיוכל למצא סוכה. אבל אם אינו מוצא סוכה יוכל לילך לדרכו אף שלא ישב בה לא יום ולא לילה...ואע"פ שיש להקל מ"מ המחמיר תבא עליו ברכה" (תר"מ, ט')


2- מה שכתב הרמ"א בסוף דבריו יש ללמוד להבחין בין נסיעה הכרחית לנסיעה לא הכרחית. טיול הוא מן היציאות שלא נראות לי כמצדיקות ביטול מצות סכה, למרות שאם יצא פטור מהסכה שהרי לא יכול לקיים המצוה.


3- אפשר לבנות סכה בתוך ימי חול המועד: מי שלא עשה סכה בין בשוג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד" (תרל"ז, א')


4- אפשר לבנות סכה על משאית וכו' בתנאי שלמשאית דפנות מתאימות והסכך לא יעוף. (תרכ"ח, ב')


5- ראוי להבהיר: ימי חול המועד הם ימי חג בהם חייב האדם להיות "שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוה אליו, ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה" ועוד למדנו:"חול המועד אף הוא בכלל יום טוב לענין לענין שמחה". לכן, מה טוב יהיה להדגיש בימים אלה את ה"יחד" המשפחתי, את השמחה המשותפת. ככלל, חגים אלו הם חגים ביתיים ולא ימים המיועדים לטיולים.


6- בשולי הדברים: מצאתי בספר כף החיים דברים הנוגעים לעניננו-"בשבת חול המועד "ירבה מטעמים יתרה בשולחנו..." כדי שיהא  ניכר שיש לפנינו שתי קדושות: שבת ומועד.


             


שמיני עצרת


1. שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו. בעוד שלכל החגים האחרים קשר עם הטבע: חג האביב, חג הקציר, חג האסיף. או לחילופין: לכל חג רקע היסטורי - הרי ששמיני עצרת יוצא דופן. ברור שאינו בבחינת המשך לחג הסכות. ראשית, משום שמברכים בו ברכת הזמן ]שהחיינו[, שאינה נוהגת ביום השביעי של פסח. שנית, משום שבכל ימי חול המועג נאמר לגבי הקורבן של אותו יום "וביום", מה שמציין המשך. לעומת זאת, בשמיני עצרת נאמר:"ביום", מה שמציין את עמידתו העצמאית של היום.


2. ידוע שחג הסכות הוא חג אוניברסאלית כלל עולמי. לכן בקורבנות החג נאמר


"פרים". ידוע שהוקרבו שבעים פרים כנגד אומות העולם. בשמיני עצרת נאמר "פר", "קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד". זוהי פגישה אינטימית בין ישראל לרבש"ע.


3. וקורין יו"ט אחרון ש"ת לפי ששמחים בו ועושין סעודה לגמרה של תורה ]שולחן ערוך, רמ"א סי' תרסט'[. ש"ת, היא ביטוי לקשר האינטימי שבין האדם לתורה. הוא שמח בסיומה ושמח על ההתחלה המחודשת. זהו קשר עמוק בעל משמעות לכל רגע מחיינו.


הנצי"ב מחדש מקור לריקודי ש"ת:"שבעת ימים תחוג לה' אלוהיך" - "דבכלל לשון תחוג משמע שמחה הבאה בריקודים ומחולות".


ויהי רצון ששמחת החג שלנו על סיום התורה והתחלתה המחודשת תהיה ביטוי לקשר האמיתי, המחייב, המרומם והיחודי לעמנו. ריקודי שמחת תורה - יהוו ביטוי נאות לענין.


     


 


                                  

 

 

בית המדרש