ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שמחת תורה או שמיני עצרת

ע"י: הרב שי פירון

המאמר דן על שני השמות שיש לחג שמיני עצרת: שמיני עצרת,ושמחת תורה

 


שני שמות לו ליום זה. בתורה נאמר: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו", ופירשו חכמים: "לשון חיבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם - קשה עלי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד".


ועוד המשילו זאת למלך שהגיע לו יום טוב. באו אריסיו וכיבדו אותו, באו בני ביתו וכיבדו אותו. הייתה מטרונה מרמזת בהם: עד שנוהג עמכם - תבעו צרכיכם מן המלך! כך התורה מרמזת לישראל: תבעו צרכיכם וכו'. (ישראל נותנים כל דעתם בחג, לבקש חיים וששון לשבעים אומות העולם, ולעצמם אינם מבקשים כלום), כיון שלא הבינו - כבשה (עצרה) אותם עוד יום אחד, שה "יום השמיני" שכתוב בו "לכם". (ילקוט פנחס תשפב)


לכמה נושאים נחשב שמיני עצרת כחג בפני עצמו, ולעניינים אחרים נחשב כחלק מחג הסוכות. לנו חשוב מעמדו העצמאי לעניין ברכת "שהחיינו", אותה מברכת האישה בהדלקת הנרות, והאיש בקידוש.


בתפילת מוסף מתחילים לומר "משיב הרוח". בנוסף לזה תוקנה "תפילת הגשם" לגביה יש מנהגים שונים. מתי היא נאמרת? - יש האומרים אותה קודם תפילת מוסף, ויש שאומרים אותה במהלך חזרת הש"צ.


השם השני הוא שמחת תורה. בחו"ל, שם נוהגים שני ימים טובים של גלויות, נוצרת הפרדה כאשר יום אחד נחוג כשמיני עצרת, והיום השני כשמחת תורה. בארץ ישראל מחוברים שני האירועים לאירוע אחד.


מהו "שמחת תורה"? - משה תיקן לישראל שיהיו קורין בתורה כל שבת, ובמהלך הדורות נוצרו מנהגים שונים ביחס להיקף הבריאה מדי שבת. המנהג הארץ ישראלי היה לסיים את התורה אחת לשלוש שנים, ובבבל סיימו את התורה כל שנה בשמחת תורה.


יחסית לחגים האחרים, אירועי שמחת תורה עוצבו בתקופה מאוחרת. לפני כאלף שנה ובמהלך הדורות הלכו החגיגות והתעצמו. והסמיכו את השמחה על המדרש שלמד משלמה המלך, שעשה משתה לכל עבדיו - מכאן שעושים סעודה ושמחים לגמרה (סיומה) של תורה.


 


מנהגי שמחת תורה


אחרי ערבית מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ועושים שבע הקפות סביב הבימה, וכל העם מרקדין לפני ספרי התורה בשמחה גדולה. יש אף הנוהגים לקרוא בתורה אחרי ה"הקפות".


בבוקר חוזרים על ה"הקפות", ובקריאת התורה מסיימים את ספר "דברים", ונוהגים שכל המתפללים עולים לתורה, ועל כן קוראים את הפרשה פעמים רבות. אף הילדים הקטנים מצטרפים לקריאה בעליית "כל הנערים".


חתנים רבים יש לה לשמחה זו. בקהילות אשכנז ידוע על "חתן תורה" המסיים את התורה, ו"חתן בראשית" הפותח את הספר החדש. בקהילות ספרד מוסיפים חתן "מעונה".


נהגו להוציא ספרי תורה לרחובה של עיר, כאשר המטרה להרבות בכבודה של תורה, ועל כן אין בזה איסור.


יש הסוברים - בטעות - שזהו חג של צעירים או בחורי ישיבה, ולא היא. זה הוא יום של כולם, ועל כל אחד לעשות מאמץ להשתתף בשמחת התורה.


במוצאי החג נהגו לעשות "הקפות שניות", כביטוי להזדהות עם התפוצות המציינות בלילה זה את שמחת תורה.


 


 


 


 


 

 

 

בית המדרש