ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ילדים ותפילה וברכת המזון

ע"י: הרב שי פירון

על חינוך ילדים לתפילה וברכת המזון

הבאת ילדים לבית הכנסת


 


שאלה: כיצד  יש להתייחס להבאת ילדים לבית הכנסת?! מדוע שלא נביא את ילדינו מגיל צעיר לבית הכנסת ובכך נרגילם לקיום מצוות? השאלה מקבלת משקל גדול יותר בשעה שמספר המקומות בבית הכנסת הולך וקטן.


תשובה: חינוך לתפילה בפרט ולמצוות בכלל, הינם מהחשובים והיסודיים שבחיינו.


1. במשנה (מסכת אבות, פרק ב', משנה ח')  נאמר: "רבי יהושע: אשרי יולדתו" ובפירוש התפארת ישראל  נאמר: "ואני מצאתי בירושלמי שאימו הוליכה עריסתו לבית הכנסת". הרי שייחסו חשיבות רבה לעובדת הבאתו לבית הכנסת משחר טל ילדותו כגורם מכריע בעיצוב אישיותו כגדול בישראל. על הפסוק: "הקהל את העם האנשים הנשים והטף" דרשו חכמים בגמרא: "ליתן שכר למביאיהם" (בבלי,  חגיגה, ג', ע"א). ופרשו התוספות: "ועל זה סמכו להביא קטנים לבית הכנסת".


2. אומנם, כבר כתב החפץ חיים בספרו משנה ברורה, סימן צח' סק"ג: "בשל"ה קורא תיגר על המביאים ילדיהם לבית הכנסת, וההינו בקטנים שלא הגיעו לחינוך מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים ומחללים קדושת בית הכנסת  וגם מבלבלים דעת המתפללים. ועוד כי גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות  בית הכנסת, אבל כשהגיע  לגיל חינוך - אדרבה, יביאנו  לבית  הכנסת".  הרי  שהשל"ה החמיר ביותר  בענין זה תוך אזהרה מפני השלכות עתידיות מרחיקות לכת.


3. הרמ"א פסק :"ויש שכתבו שמביאים התינוקות  לנשק התורה  כדי לחנכם ולזרזם במצוות וכן נוהגים".


4. כשגרנו בקיבוץ התרעמתי על לשון תקנון עין הנצי"ב:


 


"השתתפות ילדים בתפילה:


קבלת שבת - מגיל הגן, שחרית - מגיל בית הספר.


ילדים שלפני גיל הגן יכולים להצטרף להוריהם  בליל שבת ובשבת בבוקר לשירת הציבור."


 


היה נראה לי שהתקנון בקיבוץ סותר את העקרונות החינוכיים הבסיסיים המשתקפים מהמקורות. אבל, יש כאן הדרגתיות בריאה ונכונה וחשוב להתאימה למקומנו.


סיכום: באופן עקרוני, נראה לי שהדבר תלוי בעיקר בהורים ובילד. יש מילדי הגן הבוגרים שאפשר וראוי ורצוי להביאם לבית הכנסת להיות שותפים בחלקים נרחבים יותר מאשר "שירת הסיום". מכוין שיש ערך גדול  להרגל, אני מוצא מקום רב להגעתם של ילדים קטנים לבית הכנסת.


כמובן, אילו היה ניתן, רצוי שילדים מתחת לכיתה ב' יגיעו לקריאת שמע עד הוצאת ספר תורה ותחילת הקריאה ואחר כך, תהיה מסגרת בה יספרו על פ"ש וכו'.


מכיתה ב' - יש לשבת בכל התפילה ולאפשר לצאת לחציה של הפרשה. וכך, לאט, להיות בבחינת "מוסיף והולך".


מובן שיש ילדים שיכולים להתקדם בקצב מהיר יותר ואחרים - יותר לאט.


כמו כן, על אף החשיבות הרבה שאני רואה בעזרה לאישה, הבאת ילד לבית הכנסת, אינה מסגרת לאפשר שקט בבית. בית כנסת הוא מקום קדוש. על כן, יש לתכנן את ביהכ"נ כך שלילדים יהיה מקום מסודר ליד הוריהם כבר  מסביבות כיתה ב' - ג'.


כמובן, הכל בהתאם לאילוצים. אבל, צריך לזכור שחינוך לקיום מצוות מתחיל מגיל צעיר ולהרגל יש משקל גדול.


 


הבאת ילדים לתפילה - חלק שני


לאור הערות והארות החברים, ברצוני להוסיף ולהבהיר:


כשם שיש גילאים בהם עצם הבאת הילדים לבית הכנסת מהוה את עיקר חינוכו למצות, וכשם שיש גילאים בהם ההבאה לבית הכנסת עלולה להיות מזיקה ופוגעת, כך - ויותר - נראה שיש גילאים בהם יש חשיבות מרובה להגברת מידת המעורבות של ילדינו בנעשה בבית הכנסת. המעורבות היא נדבך חשוב  בחינוך לתפילה, ובכל חינוך שהוא.


1) קטן, ש"ץ בפסוקי דזמרא - עיקר חיובו של ש"ץ הוא להוציא את הקהל ידי חובה. אולם, בפסוקי דזימרא אין צורך ביחודיות זו, שהרי החזן לא מוציא אף אחד ידי חובה. תפקידו - לגבש את ציבור המתפללים תוך הכתבת קצב התפילה. לכן, ראוי למנות ילדים , ואפילו כאלה שאינם בני מצוה, לשמש כחזנים. )השולחן ערוך כתב שיש מקומות בהם נהגו שקטן מכהן כש"ץ בתפילת  ערבית והטעם - משום שאין צורך בחזרת הש"ץ. דעה זו נדחתה על ידי הרמ"א. - אורח חיים סי' נג'. משנה ברורה סעיף לב'(


2) ברכת כהנים -  השולחן ערוך פסק הלכה למעשה: "קטן...אינו נושא כפיו...אבל עם כהנים שהם גדולים נושא כפיו ללמוד ולהתחנך"


ובמשנה ברורה, שם, כתב שיש לנהוג כן ממתי שהקטן יודע לשאת כפיו כמנהג הכהנים. ומה ששמעתי


 


חינוך לברכות


אנו מחנכים את ילדינו לברך ומנסים להרגילם מקטנות כך ש"גם כי  יזקין לא יסור ממנה".


באיזה אופן יש לחנך לברכת המזון?


רצוי לחנך את הילד לומר משהו מארבעת הברכות שהן דאורייתא. הנוסח המוצע על ידי בעל "כף החיים" הוא:


ברכה ראשונה כולה, "נודה לך ה' אלוקינו על  שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ונתת לנו ברית ותורה לחם לשבעו. ברוך...על הארץ ועל המזון"


"רחם  ה' אלוקינו  עלינו ועל כל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך ובנה ירושלים  עיר הקודש  במהרה בימינו  ברוך אתה בונה ירושלים אמן. ברוך אתה..אבינו מלכנו המלך הטוב והמיטיב לכל  הוא היטיב הוא מיטיב הוא יטיב לנו הוא גמלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים וכל טוב. הרחמן הוא יזכנו...עושה שלום. אפשר לקצר אבל רצוי להשאיר מארבעת הברכות הללו. \בימינו, כששיטות הלמידה כל כך משוכללות, רצוי להשקיע בלימוד הברכה מקטנות.


 

 

 

בית המדרש