ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אין טקס אחר - על טקס הנישואין האורתודוכסי

ע"י: הרב דוד סתיו

לעתים נדמה שיחסי דת ומדינה בארצנו, שאינם מצטיינים באהבה יתירה, שיבשו לנו את מערכות המושגים וסדרי העדיפויות בעיצוב חיינו האישיים והלאומיים. החתונה למשל. ברור שעצם קיומו של חוק המכתיב צורה מסוימת של נישואים, יכול לעורר ניכור והסתייגות בחברה שרגילה לבחור לעצמה את דרכה בכל תחום. מבחינה מסוימת, החוק המכתיב נישואים בישראל רק על פי חוקי דת משה וישראל, מעצבן ממש באותה מידה כמו חוקי תנועה, שמגבילים אותנו במהירות בה מותר לנסוע, או בהחלטה כי אין כניסה לרחוב מסוים למרות שאנו צריכים דווקא להגיע לקצהו האחר. יחד עם זאת, אדם צריך לשאול את עצמו, מה מניע אותו בהתנגדותו.


לעתים נדמה שיחסי דת ומדינה בארצנו, שאינם מצטיינים באהבה יתירה, שיבשו לנו את מערכות המושגים וסדרי העדיפויות בעיצוב חיינו האישיים והלאומיים. החתונה למשל. ברור שעצם קיומו של חוק המכתיב צורה מסוימת של נישואים, יכול לעורר ניכור והסתייגות בחברה שרגילה לבחור לעצמה את דרכה בכל תחום. מבחינה מסוימת, החוק המכתיב נישואים בישראל רק על פי חוקי דת משה וישראל, מעצבן ממש באותה מידה כמו חוקי תנועה, שמגבילים אותנו במהירות בה מותר לנסוע, או בהחלטה כי אין כניסה לרחוב מסוים למרות שאנו צריכים דווקא להגיע לקצהו האחר. יחד עם זאת, אדם צריך לשאול את עצמו, מה מניע אותו בהתנגדותו.


האם אלו מניעים אמיתיים וענייניים, או שמא סתם מרדנות שמקורה בצורך להתנגד לחוק מעצם היותו כזה? כשם שלא ננהג ברכב ברשלנות רק משום שחוקי התנועה הם חלק ממערכת החקיקה בישראל, כך בעולם הנישואים - יש לגשת בזהירות ובאחריות לבחינת הנושא, ללא משקעים ודעות קדומות. בעניין זה יש לומר "כן" לחתונה הדתית גם בגלל העתיד, אך לא פחות מכך - בשביל ההווה ובשביל מה שכבר היה.


בגלל העתיד - מכיוון שזו הדרך היחידה בה ניתן כיום להבטיח שילדיכם יוכלו בבוא העת להתחתן עם יהודים אחרים מכל רחבי העולם היהודי. קל מאוד להתפתות לשפת חלקלקות המדברת על "פתרונות אחרים" ועל "מסלולים עוקפים". אולם כל מי שעוסק מעט בענייני רישום נישואים, יודע כי בירור יהדותם של מיועדים לנישואים במדינת ישראל רק הולכת ונעשית קשה משנה לשנה. הדבר הבסיסי, המתבקש והבטוח במציאות שכאת הוא קודם כל רישום לנישואים ברבנות מוכרת, ומי שחושב אחרת ראוי שישאל את עצמו, האם רגשות הזעם והתסכול שהוא חש שוות את התסבוכת ודרך החתחתים שילדיו ייאלצו לעבור בעתיד רק בגל עקשנותו.


חתונה דתית חשובה גם בגלל העבר. אדם המכבד את עצמו ואת השורשים שמהם זהותו האישית יונקת, אינו זורק את העבר של עמו לפח האשפה של ההיסטוריה. זה נכון שלא כל אחד יכול לאהוב, להזדהות או להתחבר עם מסורת אבות, אך מאידך, אין הרבה טקסים בהם האדם יכול לחוש עצמו חולייה בשרשרת הממשיכה היסטוריה מפוארת בת אלפי שנים. האם אנו חפצים לחיות בעולם נטול שורשים ונטול השראה? האם לא ראוי טקס הנישואים, בו אנו כורתים ברית אמת להקמת משפחה, לאיזושהי אמירה מעבר לביטוי עכשווי קליל? האם באמת אין אנו חפצים להרגיש סוג של שייכות לדורות העבר שהלכו באותה דרך?


חתונה דתית יכולה להיות רלוונטית ומחוברת גם להווה. מעטים מחליטים או מנסים להיכנס לעומק משמעות הטקס הדתי. אלו שמחליטים לעשות כן מופתעים לגלות כי רבות ממחשבותיהם ואמונותיהם האישיות והאנושיות מבוטאות בחלקים שונים של הטקס המסורתי. הטקס שנותן מקום רחב למחשבה מאפשר לבני הזוג לגלות את אשר נפשם צמאה לו בצורה הישירה והפשוטה ביותר. האחריות והמחויבות מתגלמות בכתובה ומצטרפות לאהבה. לכל אלה מתווספת השייכות לאומה היהודית, שבאה לידי ביטוי בשבע הברכות שלאחר החופה. במקום תלישות וניכור, מציע הטקס הדתי לזוגות הנישאים את גולת הכותרת של עולם הקדושה שבזוגיות, וזאת בנוסף למימדי החול הטבועים בנו שמוזכרים בטקס הקידושין.


יוצא מכך, שאין יותר במה להתבייש. מי שבוחר בחתונה דתית בוחר לתת ביטוי לזהות היהודית שלו. הוא בוחר בשייכות לעבר, להווה ולעתיד היהודי של כולנו.

 

 

בית המדרש