ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

"לך לך"

ע"י: אלעד הולנדר

סיפור פשוט ונפלא של אלעד הולנדר מתוך הקובץ "טפטופים" כתב עת אומנתו בהוצאת הישיבה בו מתפרסמים שירים וסיפורים פרי יצירתם של תלמידי הישיבה

...ואולי מרוב חיפושים  שכחת  למצוא"...    (מתוך  "סידהרתא")

מעשה באדם אחד שהיה מטייל בדרכים רבות, מהן ידועות ומוסכמות בציבור ומהן שרק מעט עוברי אורח עברו בהן, מהו מרוצפות ומסודרות ומהן עקלקלות ומשובשות.

ויהי היום ואותו אדם טָייַל הגיע לטירה גדולה ויפה ובה קומות אין מספר. וסביב   הטירה חצר ובה גן רחב ידים שבו עצים וצמחים רבים וטובים. ואגדות היו מסופרות מטָיַיל לטָיַיל על אותה טירה גדולה.

נכנס אותו אדם אל הגן, שוטט בשביליו וראה גדלו ורב יופיו, קרב לטירה והחל מציץ אל תוכה. ראה את הטרקלין ופרוזדור ארוך נמשך ממנו ובו כניסות לחדרים רבים וגרם מדרגות בסופו. סבב האדם סביב הטירה והציץ מהחלון אל תוך חדר וחדר וראה תכולתם, ראה המטבח ובו מטעמים רבים מונחים ומסודרים, כל הרוצה יבוא ויטול. חשש האדם טָיַיל לבוא אל תוך הבית. הן לא שלו הוא ואם יכנס אולי שוב לא יוכל לצאת וכלל לא מתאים לו לחיות בטירה כי טָיַיל הוא ואלו חייו. קבע מקום משכנו בגן ושם היה מתגורר.

בעת שרצה היה קוטף מפירות הגן ואוכל, ובלילות קרים היה מקושש עצים מהגן ומסיק לו מדורה. אך לבוא אל תוך הבית לא רצה. אותו טָיַיל הכיר כבר היטב את הגן ואף את הטירה כבר הכיר וכל פעם שהיה מתבונן באחד מחלונות הטירה היה רואה דברים חדשים עד שכבר הכיר את כל תכולת הקומה הראשונה.

יום אחד הגיע טָיַיל חדש לטירה. היה משוטט בגן ופגש באותו טָיַיל. שאלו למעשיו וסיפר לו שטָיַיל הוא. שאלו  הטָיַיל החדש את האדם טָיַיל על הטירה ותכולתה, וסיפר לו על גובהה העצום ועל רוב חדריה וכל חדר מרוהט ומסודר. אמר לו הטָיַיל החדש יודע אתה רבות על טירה זו רצוני שתספר לי עוד עליה ומה יש בשאר קומותיה. התבייש אותו אדם טָיַיל במיעוט ידיעותיו והטָיַיל החדש שמח במה שסופר לו ולא ידע שמתבייש הוא שאינו יודע יותר. והאדם טָיַיל הסתיר את בורותו, והרבה בסיפורים על שראה בגן מסביב ועל טיב הקירות המצופים אבן יקרה, ביקש הטָיַיל החדש להצטרף אל האדם טָיַיל וללמוד ממנו, והסכים.

התגוררו שניהם בגן והיו אוכלים מפריו ומתחממים מעציו והאדם הטָיַיל היה מספר על שראה ושמע על הטירה. לפעמים היו יוצאים למסעות סביב הטירה והיו חוזרים עם סיפורים אחד לשני וגם הטָיַיל החדש היה מספר על דברים שראה והאדם טָיַיל לא הבחין בקיומם, וכך חיו ימים רבים.

ולסוף תקופה זו שאל הטָיַיל החדש את האדם "טָיַיל" מדוע אינם נכנסים אל תוך הטירה. וענה לו שטָיַיל הוא ומה לו ולטירה. אמר הטָיַיל החדש לאדם טָיַיל אף אני טָיַיל וראיתי רבות בחיי, אך כיום מצאתי מקום חפצי ואין לי יותר חפץ להישאר בגן כאשר יכול אני לגור בטירה זו, לאכול מטעמיה ולהתחמם באח הבוער בה.

נפרד מהאדם טָיַיל ונכנס לטירה ושם עבר להתגורר.  ואילו האדם טָיַיל לא מצא שום טעם להישאר בגן, שכן אהב את נוכחותו של הטָיַיל החדש וחסרונו כאב לו ולטירה זו לא היה מוכן להיכנס. 

אסף האדם "טָיַיל" את מטלטליו וחזר לנדודיו.

 

 

בית המדרש