ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שיעור בענין כיצד או האם אדם יכול לחייב את חברו שבועה - מקורות לקראת שיעור

ע"י: הרב יאיר מירון

מקורות לקראת שיעור שיועלה בע"ה לאתר ביום רביעי. השיעור הועבר ע"י הרב יאיר מירון בישיבה כחלק משיעורי הרחבה הניתנים בסדר הבקיאות בישיבה.


 


א.


  1. רמב"ם הל' שבועות פ"ה ה"א-ד.

  2. טור יורה דעה סימן רלו.

  3. רמב"ם הלכות נדרים פ"א ה"א.

  4. טור יורה דעה סימן רד.

  5. גר"ח סנטסיל עמ' קיב סימן קצז


 


ב.


 סיפרא על פרשת מטות ופירוש הנציב שם בד"ה בנדרים כנודר בחיי המלך.

לנוחות הקורא מצ"ב המקורות מהרמב"ם:

1. רמב"ם שבועות פ"ה הלכה א-ד


א  מי שנשבע שזרק איש פלוני צרור לים, והוא לא זרק, או שלא זרק, והוא זרק--הרי זה חייב בשבועת ביטוי:  ואף על פי שאינו בלהבא, שהרי אינו יכול להישבע שיזרוק ושלא יזרוק איש פלוני.  וכל מי שנשבע על אחרים שיעשו כך וכך, או שלא יעשו--ואפילו היו בניו או אשתו--אינו חייב בשבועת ביטוי, שהרי אין בידו לא לקיים ולא לבטל; ומכין אותו מכת מרדות--שהרי אין בידו לקיים שבועה זו, ונמצא גורם לשבועת שוא.


ב  ולמה אינו לוקה משום שבועת שוא--שהרי אפשר לאותן אחרים שישמעו ממנו ותתקיים שבועתו, ונמצא כשמתרין בו בעת שנשבע התראת ספק, שאין לוקין עליה אלא אם היה לאו שבה מפורש, כמו שיתבאר בהלכות סנהדרין.


ג  ואין אותן אחרים נזקקין לקיים דברי זה הנשבע, אלא אם כן ענו אמן כמו שביארנו.  [ג] ואם קיימו דבריו--הרי אלו משובחין, שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא.


ד  במה דברים אמורים, בשנשבע על דבר שאינו ברשותו, כגון שנשבע ראובן על שמעון שלא ילך בסחורה או שלא יאכל בשר, וכיוצא בזה; אבל אם נשבע ראובן שלא ייכנס שמעון בביתי, ושלא ייהנה מנכסיי, ועבר שמעון ונכנס לביתו של ראובן, ונהנה מנכסיו שלא מדעת ראובן--ראובן פטור, שהרי הוא אנוס; ושמעון חייב, שעבר על דבר האסור לו לעשותו--שלא נשבע זה אלא על דבר שהוא ברשותו.  וכן כל כיוצא בזה.

2. רמב"ם נדרים פרק א' הלכה א'


א  הנדר נחלק לשתי מחלקות.  החלק הראשון--הוא שיאסור אדם על עצמו דברים המותרים לו, כגון שיאמר פירות מדינה פלונית אסורין עליי שלושים יום, או לעולם, או מין פלוני מפירות העולם, או פירות אלו אסורין עליי:  בכל לשון שיאסור, הרי זה נאסר בהן, ואף על פי שאין שם שבועה כלל, ולא הזכרת שם ולא כינוי.  ועל זה נאמר בתורה "לאסור איסר על נפשו" (במדבר ל,ג), שיאסור על עצמו דברים המותרים.  וכן אם אמר הרי הן עליי איסר, הרי אלו אסורין.  וחלק זה, הוא שאני קורא אותו נדרי איסר 


 

 

בית המדרש