ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תקנת תוספת שביעית וביטולה חלק א - מקורות

ע"י: הרב צבי יניר

בע"ה משבוע זה יחלו שיעורי הירושלמי לעסוק בסוגיות במסכת שביעית ובמקבילות הבבליות המפוזרות בש"ס. השיעור יינתן ביום שני הבא בע"ה

 


שמות פרק לד


 (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת:


(כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:


רשב"ם שמות פרק לד פסוק כא


בחריש ובקציר תשבות - שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות:


אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק לד פסוק כא


כא) וטעם בחריש ובקציר - אפילו החריש והקציר שבו חיי האדם תלויים, כי יתכן להיות הארץ גשומה, ואם לא תזרע ביום שבת תיבש, והקציר - אם לא יאסף ישחת.


רמב"ן שמות פרק לד פסוק כא


(כא) בחריש ובקציר תשבות - על דרך הפשט הזכיר חריש וקציר, שבהם עיקר חיי האדם. והזכיר השבת באמצע הרגלים, כי סמך אותו לחג המצות ולקדוש הבכורות, בעבור שכולם זכר למעשה בראשית, כי ביציאת מצרים אות ומופת בו, כאשר פירשתי בעשרת הדברות (לעיל כ ב). ועוד, כי הכתוב אמר שיש גם בשבת זכר ליציאת מצרים, כמו שאמר בעשרת הדברות האחרונות (דברים ה טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלהיך משם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת.


מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק לד פסוק (כא) בחריש


(כא) בחריש ובקציר תשבת ר' שמעון בן אלעזר אומר מכלל שנא' בחריש ובקציר תשבת יש לך קציר מצוה שהוא דוחה את השבת והיזה זה זה קציר העומר. ר' ישמעאל אומר יכול תהא חרישת העומר דוחה את השבת ת"ל בחריש ובקציר קציר שזמנו קבוע יצא חריש שאין לו זמן קבוע. ר' יהודה אומר בחריש ובקציר תשבת חריש שקצירו אסור זה חריש שלערב שביעית וקציר שחרישו אסור זה קציר שלמוצאי שביעית. ור' שמעון אומר שבות מן החריש בשעת קציר ושבות מן הקציר בשעת חריש.


מכילתא דרבי ישמעאל ויקהל - מס' דשבתא פרשה א ד"ה לא תבערו


לא תבערו אש וגו'. למה נאמר, לפי שהוא אומר +שמות לד כא+ בחריש ובקציר תשבות, שבות מחריש בשעת הקציר, שבות מערב שביעית לשביעית; אין לי אלא שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, יכול כן ישבות מערב שבת לשבת, [והדין נותן הואיל ושביעית לשם השם, ושבת לשם השם, אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבות מערב שבת לשבת], ועוד קל וחומר, ומה שביעית שאין חייבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שביעית לשביעית, שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת; ולא יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה, ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת.


 


למד את המשניות א-ו בפרק ראשון ומשנה א בפרק שני.(לא צריך ביסודיות- אלא כדי לקבל רקע על הנושא)


 


  1. במה עוסק הפסוק 'בחריש ובקציר תשבות'. ומה המיוחד בחרישה וקצירה לפי הפשט? (עיין אב"ע, רשב"ם, רמב"ן)

  2. לפי מדרשי ההלכה, מי הם התנאים שדרשו את הפסוק ביחס לשמיטה, האם הדרשה ביחס לשביעית שווה בשתי המכילתות?

  3. משנה ד', היא בעצם מדרש הלכה. האם היא משקפת את מכילתא דרשב"י או את מכילתא דרי"ש.

  4. עיין בירושלמי פ"א סוף הלכה ג 'ר' ישמעאל כדעתיה' עד סוף ההלכה. הסבר כיצד ר' ישמעאל במשנתנו הוא לפי שיטתו (שמקורה בשקלים פ"ד ה"א) שאין העומר בא מסוריא? מה הקשר בין שתי ההלכות?


 


ירושלמי פ"א ה"א (כדאי מאוד להעזר בלימוד בפרושו של פרופסור יהודה פליקס לירושלמי במהדורת הירושלמי שהוציא)


  1. לפי איזו שיטה במכילתא מתנהל הדיון בירושלמי?

  2. על איזה ר"ג מדובר שהתיר תוספת שביעית. (הזקן, דיבנה, אחר). עין בדיון בפרושו של פרופסור פליקס, ונסה להוכיח זאת!

  3. היכן נאמר 'חורשין עד ראש השנה'?

  4. לאור הירושלמי, מה המקור לתוספת שביעית? (מהתורה או מדרבנן?) האם זה מסתדר עם מדרשי ההלכה לעיל?

  5. עיין ירושלמי פ"א ה"ה, בעיקר מהמשפט 'רבה וניסוך המיים ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הראשונים הם' עד 'שאתם יגעים בו'. מה המקור לתוספת שביעית לפי קטע זה בירושלמי, וכיצד זה מסתדר עם תשובתך לשאלה 8?
    (הציון להלכות הוא לפי הדפוסים. אצל פליקס החלוקה להלכות שונה!)


 


בבלי מועד קטן ג ע"ב 'כי אתא רב דימי'  עד 'בית המקדש קיים לא' (ד ע"א)


  1. מי היו החכמים שתיקנו את תוספת שביעית לפי ההו"א של הבבלי, והאם הירושלמי מסכים בזה עם הבבלי?

  2. מה גרם לדעתך לבבלי להביא בשמו של ר' יוחנן שתוספת שביעית היא הלכה למשה מסיני, הרי אין לזה מקור קדום בתנאים , או בירושלמי?

  3. מניין לבבלי שר"ע לומד מהפסוקים תוספת שביעית, האם יש לנו מקור לכך שר"ע למד כך? (האם יש לגרוס דתנן או דתניא)

  4. כיצד הבבלי פוטר את העניין של הלכה למשה מסיני  או מקור בתורה, ויכולת הביטול של העניין. כיצד יתייחס הירושלמי לכל העניין?

  5. האם לאור מדרשי ההלכה והירושלמי , האם לפי רי"ש האם נהגה תוספת שביעית (עד לביטולה בתקופת ר"ג ובית דינו?)


 

 

 

בית המדרש