ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שיעור בענין כיצד/האם אדם יכול לחייב את חברו שבועה/ מהות שבועה ונדר - השיעור

ע"י: הרב יאיר מירון

זהו השיעור שמקורותיו נתנו ביום שני


עיון ברמב"ם בהל' שבועות מעלה תמיהה גדולה, כיצד אדם שנשבע שבועה יכול לחייב את חברו שבועה, מדוע שמעון מחויב בכלל לקיים את שבועתו של ראובן?


קושיה זאת עולה ביתר חריפות ע"י הטור. הטור בסימן רלו, מביא את דברי הרמב"ם הנ"ל, אך מוסיף נדבך נוסף, וזה ששבועה היא דין בגברא. דהיינו שבועה היא איסור סוביקטיבי שאדם יוצר על עצמו ולא דין אוביקטיבי. לפי זה איך ע"י שבועה שהיא איסור סוביקטיבי הקשור לגברא, ניתן לאסור אדם אחר??!


הגר"ח לעומת הטור מרחיב את הקושיה לא רק לגבי שבועה אלא אף לגבי נדר. בד"כ נתפס נדר כאיסור חפצא, וכך מבינה לכאו' הגמ' בתחילת המסכת, לפי זה לכאו' לא צריך להיות בעיה ביכולת לאסור אדם את חברו באיסור חפצא. ברם הגר"ח מבין שכל נדר בעיקרו הוא אף איסור גברא, כל נדר לא מהווה איסור חפצא טהור ממש כמו הקדש, אלא איסור בחפצא שקשור אל הגברא, וא"כ קושית הטור על הרמב"ם איננה מתמקדת רק על שבועה אלא אף על כל נדר.


הגר"ח משיב על הקושיה בתשובה סתומה, שכן הוא למעשה טוען שזהו בדיוק החידוש של הספרי זוטא, חשבנו בה"א שנדר/שבועה הינו רק על האדם וממילא א"א להפיל שבועה על אדם אחר, קמ"ל שיש כאן גזה"כ שאפשר. אמנם מבחינה למדנית טהורה ניתן היה להבין שהקונספציה השתנתה. דהיינו אל תבין שאיסור נדר או שבועה הינם איסורי גברא, אלא הם באמת איסורי חפצא. אמירה זאת נוחה מבחינה למדנית, אך אין היא מתישבת על הלב מבחינת הסברא.


אך, ניתן לומר, ונראה שכך מבין אף הגר"ח, שלפי הטור בה"א הספרי מדבר על כל נדר, קמ"ל שבנדר ע"י התפסה ניתן לאסור אף על אחרים.


 


במילים אחרות ניתן לסכם את הגר"ח ולומר שיש שלושה הבנות בנדר:


  • א. נדר ע"י התפסה- מהוה איסור חפצא כהקדש.

  • ב. נדר רגיל- מהווה איסור חפצא בשילוב הגברא.

  • ג. שבועה- איסור גברא בלבד.


כאשר לפי הטור נראה לומר שרק נדר מסוג א' יכול לאסור אחרים, ולפי הרמב"ם אף נדר רגיל יכול לאסור אדם אחר, וממילא מאותו טעם [גזה"כ] ניתן לאסור שבועה.


 


היחס בין שבועה לנדר


שאלה מענינת היא מה היחס בין שבועה לנדר, דהיינו מי חמור ממי. בד"כ אנו נוהגים לומר ששבועה חמורה יותר שכן יש בשבועה ציון שם ה', וזאת בניגוד לנדר. בענין זה מענין לראות את הספרי במטות "מה ההפרש בין נדרים לשבועה, בנדרים כנודר בחיי המלך בשבועה כנשבע במלך עצמו..." לכאו' נראה שבאמת שבועה חמורה יותר. ואכן הנציב על אתר, מסביר זאת בתחילת דבריו, אך לא מטעם שיש שם ה' בשבועה, אלא מטעם ששבועה היא דין בגברא, וכאילו אדם נשבע על עצמו, והאדם נברא בצלם א', כל זאת לפי הרמב"ן בבראשית המובא שם. אמנם בהמשך דבריו מביא הנציב את הפרשנות הקבלית הטוענת שנדר חמור יותר בשבועה, וחיי המלך חשובים יותר מהמלך עצמו, ואכמ"ל.


אחת הראיות לדברי הנצי"ב ששבועה היא חמורה יותר מנדר, היא שיטת בית שמאי במשנה בפרק ג', ששם מובא שאף במקרה חרום אדם יכול לנדור אך לא להשבע, אמנם לפי ב"ה ניתן אף להשבע.


לסיכום יוצא שישנם שלוש שיטות בענין:


  • א. שבועה חמורה מנדר- כך פשט דברי הספרי דעת ב"ש ורוב הראשונים.

  • ב. נדר חמור משבועה- לפי שיטת חכמי הקבלה.

  • ג. נדר שווה לשבועה- כך פשט שיטת ב"ה.


 


מענין לבחון את השאלות הנ"ל לאורך המסכת כולה, האחד לגבי מהות שבועה ונדר, והשניה לגבי היחס בינהם.


 

 

בית המדרש