ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עיון תפילה ח´:הבעיות המונעות מהאדם להתפלל בכוונה - חלק א´

ע"י: הרב שי פירון

זהו שיעור המשך לשיעורי תפילה שמועלים באתר ומועברים ע"י הרב שי פירון. השיעורים יעלו בע"ה בימים ב,ד,ו

 


יום שני ב' תמוז תשס"ז
בשיעורים האחרונים עסקנו במהותה של הכוונה. נוכל לומר שפירושה המילולי של המילה 'כוונה', מורה על כך שלכל תפילה צריך להיות 'כיוון', מטרה, משמעות.


באומרנו 'כוונה בתפילה' אנו מבקשים להתגבר על הקשיים של התפילה. עלולה לצמוח שהתפילה אינה טבעית ועל כן עלינו ל'כוון', להתגבר על היותה של התפילה 'לא טבעית' ולבקש להובילה את המכוון האלוקי. אולם, עיון מעמיק במחשבת התפילה מוכיח ש'הבעיה היסודית של התפילה' היא הפוכה. קשיי התפילה נובעים דווקא בשל היותה  של התפילה שייכת לפנימיות ולטבעיות הנשמה. נוכל להשתמש במשל הגרעין, הפרי והקליפה. הקליפה היא החלק החיצוני, הפרי, מפגיש אותנו עם 'התועלת המיידית' של הפרי, ואילו הגרעין מפגיש אותנו עם הנצח, עם פוטנציאל ההולדה של פירות נוספים, עם הצופן הגנטי של הפרי.  בבואנו אל עולם התפילה, אנו פוגשים, בראש ובראשונה בקליפה. בלשונה של המשנה, הקליפה היא ה'קבע'. השגרה, היא המחסום המונע מהאדם לחדור אל תוך הפרי, אל מהות התפילה. עניינים חיצוניים מונעים  מהמתפלל לחדור אל הפרי. המונעים, הקליפות מורכבות מקשיים שונים, המובאים על ידי חכמי התלמוד בביאורם למושג הקבע:


רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע וכו' מאי קבע? אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפילתו דומה עליו כמשוי; ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים; רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה דבר. אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה מילתא, ומסתפינא דלמא מטרידנא. אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה.


 


ניתן לומר שהפירושים השונים המובאים בדברי חכמים אלו, מבטאים את ארבעת הקשיים המלוים את עולמו של המתפלל, ועל כך בשיעור הבא.

 

 

בית המדרש