ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עיון תפילה י"ב: משמעות המילה תפילה (ב)

ע"י: הרב שי פירון

זהו המשך הדיון שהחל ביום שני האחרון במשמעות המילה תפילה, כחלק מהדיון על הכוונה בתפילה. השיעור הבא אי"ה ביום שישי

 


יום רביעי י' תמוז תשס"ז


2 - תפילה = שפיטה עצמית. עמדת ריה"ל, העקרים, רש"ר הירש: פשר.


המהר"ל מפרג עסק בהבהרת המשמעות הלשונית של התפילה:


ומהו לשון תפילה? שכאשר תתבונן בלשון, תפילה הוא מלשון פ.ל.ל. כדכתיב: "ויעמד פנחס ויפלל" ודבר זה מפורסם.( מהר"ל מפראג. באר הגולה עמ' נב'.)


ולשון פ.ל.ל. כמו שפירש רש"י על: "ראות פניך לא פללתי" שהוא לשון מחשבה... ונקראו הדיינים פלילים מפני שהוא שופט במחשבתו... וזהו לשון תפילין ג"כ מלשון מחשבה שהתפילין הם לאות ולזכרון בין עניו והזכרון הוא במחשבה..."


המחשבה, ההטהרות עליה עמד ריה"ל בהסברו הם העומדים ביסודה של התפילה. האדם שופט את עצמו ללא כחל ושרק. כאמור לעיל, הסברו הלשוני של הרש"ר תואם עקרונות לחלוטין את העקרונות הללו:


המילה להתפלל אשר ממנה גזורה תפילה - הוראתה לשפוט, לדון את עצמי - לשאוף למשפט אמת על עצמי.


 


3 - תפילה = פלא, נס. עמדת הרמב"ן: גשר.


אומנם, לא מצאתי מי שפירש את המשמעות הלשונית של התפילה באופן שיהלום את עמדת הרמב"ן. על דרך הדרש נוכל לומר כי המשמעות הלשונית של התפילה קובה במידה כזו ו אחרת קרובה ל'פלא', היינו: נס. פירוש זה, הולם את עמדת הרמב"ן הרואה בהיענות ה' לתפילותינו בבחינת חסד הבורא.


 


ס י כ ו ם:


עמדנו על שלוש גישות שונות ביחס למקומה של התפילה:


האחת - רואה בתפילה גשר פתוח בי אדם לקונו. בכל עת צרה וצוקה פונה האדם לאלוקיו ושופך לפניו תחינתו. גישה זו רואה בתפילה - אמצעי, ומילוי הצרכים - מטרה.


השנייה - רואה את מהות התפילה כמוטיב ליצירת קשר בין האדם לאלוקיו. גישה זו רואה בתפילה עיקר ובמילוי הצרכים אמצעי המעורר לתפילה.


השלישית - זו המציבה את האדם במרכז. האדם שופט את עצמו, מטהר ומתמלא בכוחות חיים המסייעים בידו להתמודד עם כל המוצאות אותו.

 

 

בית המדרש