ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עיון תפילה י"ג: משמעות המילה תפילה (ג)

ע"י: הרב שי פירון

זהו השיעור השלישי בסידרת השיעורים על משמעות המילה ´תפילה´,כחלק מהדיון על נושא הכוונה בתפילה. השיעור הבא אי"ה ביום שני.


בחינת השאלות הנוגעות לענייני תפילה מקיפה תחומים רבים: נוסח, כוונה, מנין, מספר תפילות, בית כנסת ועוד. בחינת השאלות הנוגעות לגישות שהעלינו לעיל, תוכל להצביע כי בכל אחת מהגישות טמון פתרון לחלק מהשאלות הנוגעות לתפילה.


הרב קוק זצ"ל בפירושו לסידור התפילה יצר שילוב מופלא בין הגישות השונות:


"תניא אבא בנימין אומר אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: לשמוע אל הרנה ואל התפילה".


חלקי התפילה העיקריים שנים: רנה ותפילה דהיינו שבח ובקשה. האחד הוא ששם השי"ת חוק בעולמו, שעל ידי תפילת האדם ימלא לו משאלות צרכיו, ותפילת ישרים רצונו ואת שוועתם ישמע ויושיעם. והשני, שיוציא האדם שלמותו מן הכח אל הפעל בהיותו מסדר דבריו לספר בגדולתו ית', ומרגיל בזה את דעותיו וכל כוחות נפשו לחזות בנועם ה', שהוא פרי החיים ותכלית השלימות. ובכלל סוג זה הוא הדבר העיקרי של הודעת כבודו של מקום בעולמו וקרבתו לבני אדם, וביותר לדבקים בדרכיו. (עולת ראי"ה, חלק א', מע' רס')


עיון בדברי הרב קוק מגלה כי אכן בעולמה של תפילה שלושה מישורים: המישור האחד: "ששם השי"ת חוק בעולמו, שעל ידי תפילת האדם ימלא לו משאלות צרכיו". זהו העקרון היסודי המניע את האדם בתחילת דרכו, לשפוך שיחו לפני קונו. כאן באה לידי ביטוי גישתו של הרמב"ן: יסודה של משנת התפילה הוא בבקשה למילוי צרכים. זוהי הקומה הראשונה, הבסיסית. אולם, אין לראות בכך מיצוי עולמה של תפילה. המישור השני: "שיוציא האדם שלמותו מן הכח אל הפועל בהיותו מסדר דבריו לספר בגדולתו ית', ומרגיל בזה את דעותיו וכל כוחות נפשו לחזות בנועם ה', שהוא פרי החיים ותכלית השלימות". כאן אנו חוזים בהסבר הדומה לדברי הריה"ל וחבורתו. אולם, גולת הכותרת של התפילה באה לידי ביטוי בשלב השלישי: "הדבר העקרי של הודעת כבודו של מקום בעולמו וקרבתו לבני אדם, וביותר לדבקים בדרכיו".


עולמה של תפילה בנוי מדרגות מדרגות. ביכולתו של האדם לראות בתפילה אמצעי למימוש צרכיו. אל לנו לשלול תופעה זו. אולם, ראוי שבקשת הצרכים תבוא לאחר התבוננות מעמיקה של האדם בעצמו, באישיותו, במעשיו. דרך זו מובילה את האדם ליתר דבקות, דרך זו מובילה לקרבה בין האל לבני האדם. הזוכה להיות דק במדרגה העליונה, במדרגת הקרבה, יווכח מה רבה השפעתה על המדרגות הסמוכות לה:


אומנם, ראוי שיהיה חקוק בלב שגם חלק התפילה של הבקשה (המדרגה הראשונה) הוא גם כן מכוון זה, שיבוא האדם בכלל יותר לשלמותו האמיתית (מדרגה שניה), הנמשכת מהכרת כבוד ה' ית' (מדרגה שלישית).


כי על כן קבע הי"ת חוק זה בעולמו, כדי להכשיר את האדם לשלמותו בזה עצמו מה שהתפילה מועלת, שכל מה שאדם קרוב יותר לרוממותו ית' על ידי מעשיו הטובים וכשרון חכמתו ומדותיו, הרי הוא קרוב יותר שתועיל תפילתו ודבריו יעשו רושם.


כשם שניתן לעלות והתעלות במדרגות התפילה, כך יש למדרגת הקרבה השפעה על המדרגה העוסקת בקשת הצרכים ובצפיה למילויים: "שכל מה שאדם קרוב יותר לרוממותו ית' על ידי מעשיו הטובים וכשרון חכמתו ומדותיו, הרי הוא קרוב יותר שתועיל תפילתו ודבריו יעשו רושם".


לכן יש בתנאי חלק הבקשה של התפילה שהיא תהיה תמיד משועבדת וקשורה לחלק היותר עליון של התפילה, שהוא מצד הודעת כבודו ית'".


הדבקות בה' והקרבה אליו משפיעה ישירות על מילוי הצרכים. דעתו של הרב קוק מפורשת בפסוקי תהילים המשובצים בפרקי תפילת השבת. ראשית:


                        "כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי".


לפיכך:


                        "יקראני ואענהו, עמו אנכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו".


דברי הרב הללו מציבים את הקשר שיבן המתפלל לאלוקיו כגולת הכותרת של האדם המתפלל. לדעתו של הרב קוק לא נוכל להבחין בין שלושת הגישות השונות. רק חיבור של כל הגורמים יחד לכדי תמונה אחת שלמה יתרום להופעתה של התפילה, זו המקרבת את האדם לאבינו שבשמים.


                        "ואני קרבת אלהים לי טוב".

 

 

בית המדרש