ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בית ראשון או שני- איזה חטא היה ´גדול´ יותר

ע"י: הרב צבי יניר

אלו מקורות לשיעור ירושלמי בנושא הקשור לימים אלו: חורבן בית ראשון או שני - איזה חורבן גדול יותר?

 


ירושלמי יומא פ"א ה"א  'רבי יוחנן בר תורתא'  עד 'את הכתלים'


קרבן העדה ופני משה בעניין 'נתגלה עוונם'


בבלי יומא ט ע"ב 'מקדש ראשון'  עד 'עידיכם בירה'


רש"י ד"ה 'נתגלה פשעם', 'אחרונים'


תוס ראש ד"ה ראשונים


 


רקע הסטורי-


שריפת מחסני המזון-גיטין נו ע"א


קמצא ובר קמצא- גיטין נה ע"ב


דור שלישי לאמוראים- דובנוב 'דברי הימים  לעם ישראל' כרך ג' עמ' 123-126


 


  1. שים לב לדעות השונות בשני התלמודים, האם אחרונים או ראשונים עדיפים.
    א. לאיזה עניין עדיפים?
    ב. סכם את הדעות השונות לפי סדר כרונולוגי, ובדוק האם יש לסדר הכרונולוגי משמעות? (מקם את כל התנאים והאמוראים הנזכרים כאן לפי סדר הדורות)

  2. השווה בין המימרא של ר' יוחנן ור' אלעזר בבבלי ('...לא נתגלה עוונם', למקבילה בירושלמי , באר את דברי התלמודים לפי הגירסאות והשיטות  השונות, ונסה לחוות דעתך מהי המימרא ה'מקורית'?
    (לגבי הביטוי 'נתגלה עוונם' ע"ע - הושע ז,א     איוב כ,כז     איכה ב,יד )

  3. ' שאלו את רבי אלעזר... או אליעזר? (השווה בין התלמודים, וענה האם מדובר בתנא או באמורא, וזהה איזה אמורא/תנא מדובר)


להלן דף המקורות המלא:














  בבלי יומא דף ט ע"ב



י ירושלמי יומא פ"א ה"א, דף לח ע"ג



א. מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים..., אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים.


 


 


 


 


ג. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו:


ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם,


אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם.
ד. אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים[1].


אמר ליה ריש לקיש: אדרבה, אחרונים עדיפי, אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות - קא עסקי בתורה! אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים.


 ה. שאלו את רבי אלעזר[2]: ראשונים גדולים או
 אחרונים גדולים? - אמר להם: תנו עיניכם
 בבירה. איכא דאמרי, אמר להם: עידיכם בירה.



א.רבי יוחנן בר תורתא אמר ... מצאנו שלא חרב הבית


 בראשונה אלא שהיו עובדי עבוד' זרה ... אבל בשיני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרו' וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אילו לאילו שנאת חנם וקש' היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"ז וגילוי עריו' ושפיכות דמים.


ב.דלמה רבי זעורה ור' יעקב בר אחא ורבי אבונה הוון יתבין אמרין:


ביותר! שבראשון נבנה ובשיני לא נבנה


אמר רבי זעורה הראשונים עשו תשובה והשניים לא עשו תשובה


ג. אמר רבי אלעזר


הראשונים נתגלה עוונם ונתגלה קיצם,


השניים נתגלה עוונם ולא נתגלה קיצם


 


 


 


 


 


 ה. שאלו את רבי אליעזר דורות האחרונים כשרים
 מן הראשונים? אמר להן עידיכם בית הבחירה יוכיח,
 אבותינו העבירו את התקרה ויקל[3] את מסך יהודה
 אבל אנו פעפענו את הכתלים


תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סח טור ד /ה"ה


תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב רבי עקיבה כד  הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה רבי יוחנן בן  תורתא  עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא  


רש"י מסכת יומא דף ט עמוד ב  


שנתגלה עונם -  לא היו מכסין פשעיהם.  נתגלה קצם -  לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם  (ירמיה כט)  .  אחרונים לא נתגלה עונם -  בני מקדש שני רשעים היו בסתר.


 בירה תוכיח -  בית המקדש.  עידיכם בירה -  בנין הבית עד לכם בדבר, שלא חזר לנו וחזר לראשונים.


תוס' ראש שם-


ראשונים נתגלה עוונם- פירוש שנכתב בנביאים


הושע פרק ז פסוק א


 כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ:


איוב פרק כ פס' כז       


 יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ:


איכה פרק ב פסוק יד


 נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב <שביתך>  שְׁבוּתֵךְ  וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים:  ס   


דניאל פרק יב  פס' יא-יב


וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים:


אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה:


תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נה עמוד ב


 אקמצא ובר קמצא  חרוב ירושלים, דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא, עבד סעודתא, אמר ליה לשמעיה: זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר קמצא. אתא  אשכחיה דהוה יתיב, אמר ליה: מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא, מאי בעית הכא? קום פוק! אמר ליה: הואיל ואתאי שבקן, ויהיבנא לך דמי מה  דאכילנא ושתינא,   אמר ליה: לא. אמר ליה: יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך! אמר ליה: לא. אמר ליה: יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך! א"ל: לא. נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה.  אמר: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו, איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא.  


תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א


 הוה להו למיזן עשרים וחד שתא. הוו בהו הנהו בריוני, אמרו להו רבנן:  ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו, לא שבקינהו. אמרו להו: ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו, אמרו להו רבנן: לא מסתייעא מילתא. קמו קלנהו להנהו אמברי דחיטי  ושערי, והוה כפנא. 


 


 




[1] בכת"י מינכן 6 נוסף כאן 'ואמר ר' יוחנן ראשונים העבירו את התקרה... פעפעו את הכתלים', ובדומה לדברי ר' אליעזר בברייתא שבירושלמי.


[2] כך הגרסה בכת"י מינכן 95, וותיקן 134. לעומת זאת בכת"י הספרייה הבריטית, ,jts 218, ומינכן 6 הגרסה היא אליעזר כמו בירושלמי!


[3] כך לפנינו בד' ונציה ובכת"י ליידן. אך קרוב לודאי שזו טעות, וצ"ל 'ויגל', כיוון שזה ציטוט מפסו' בישעיה כב, ח.

 

 

בית המדרש