ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שמיטה- מעוברת?!-והקשר להתר יבוא של נכרים מחו"ל (מקורות)

ע"י: הרב צבי יניר

זהו שיעור נוסף בשיעורי הירושלמי הדן בנושא שמיטה בשנה מעוברת כפי שתהיה השנה - האם תיתכן שנת שמיטה שהיא מעוברת?

תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ד הלכה טז


בראשונה היו אומ' אין כובשין ואין מייבשין ואין מביאין יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ רבותינו התירו שיהו כובשין ומיבשין ומביאין יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ אין מביאין ירקות מחוצה לארץ לארץ רבותינו התירו שיהו מביאין ירקות מחוצה לארץ לארץ כשם שמביאין ירקות מחוצה לארץ כך מביאין קטנית ותבואה מחוצה לארץ לארץ


ירושלמי פיאה פרק ה דף יח טור ד /ה"א


מניין שהוא פטור מן המעשרו'? ר' יונתן בריה דר' יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעי' ואם עברוה הרי זו מעובר' בחדש אחד שהוא מוסיף לא פטור הוא ממעשרות. עד כדון שביעית מוצאי שביעית מניין? אמר רבי אבון שלא לרבות באיסור חדש.


רבי זעירה בשם רבי אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ היא שביעית היא שני שבוע.


תני אין מעברין את השנה לא בשביעית אלא בשאר שני שבוע ואם עברוה הרי זו מעוברת.


אמר רבי מנא הדא דתימר בראשונה שהיו השנים כסדרן אבל עכשיו שאין השנים כסדרן היא שביעית היא שאר שני שבוע. תני של בית רבן גמליאל עברוה במוצאי שביעית


גרסת כת"י ק ורש"ס  אמר רבי מנא הדא דתימר עכשיו כשאין השנים כתקנן, אבל בראשונה שהיו השנים כתיקנן היא שביעית היא שאר שני שבוע.


משנה שביעית פרק ו מ"ד


מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית משיעשה כיוצא בו עשה הבכיר התיר האפל רבי התיר ליקח ירק מוצאי שביעית מיד


ירושלמי שביעית פרק ו ה"ד


בראשונה היה הירק אסור בספרי ארץ ישראל, התקינו שיהא הירק מותר בספרי ארץ ישראל, אף על פי כן היה אסור להביא ירק מחוץ לארץ לארץ. התקינו שיהא מותר להביא ירק מחוץ לארץ לארץ. אף על פי כן היה אסור ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד בר מן קפלוטא. מה עבדון ליה ציפראיי אלבשוניה סקא וקיטמא ואייתוניה קומי רבי אמרין ליה מה חטא דין מן כל ירקא ושרא לי לון. עולא בר ישמעאל בשם רבי חנינה: רבי ורבי יוסי בר יהודה נחתון לעכו ואיתקבלון גבי רבי מנא אמר להן רבי עשה לנו לפס אחד של ירק. עבד ליה קופד. למחר אמר ליה עשה לנו לפס אחד של ירק עבד לון תרנגולתא. אמר רבי ניכר הוא זה שהוא מפתח של שמואל. אמר ליה רבי יוסה בי רבי יודה אפי' מפתיח של שמואל אינו, ולמה עבד כן דו תלמיד מן תלמידוי דרבי יודה דרבי יודה אמר הירק אסור בספרי ארץ ישראל .כד אתא לגבה תני לה עובדא אמר ליה צריך הויתה עביד כוותין .


|בבלי סנהדרין דף יב עמוד א


תנו רבנן: אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר - ערב שביעית. של בית רבן גמליאל היו מעברין במוצאי שביעית. ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: אין מביאין ירק מחוצה לארץ, ורבותינו התירו, מאי בינייהו? אמר רבי ירמיה: חוששין לגושיהן איכא בינייהו.


רש"י מסכת סנהדרין דף יב עמוד א  בשני רעבון - לפי שכלה התבואה וצריכין לאכול מן החדש.   לא בשביעית - לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע. ולא במוצאי שביעית - בשמינית, לפי שכלה הישן מאריכין עליהן איסור החדש. בערב שביעית - להוסיף להם חדש לעבודת קרקע.   של בית רבן (שמעון) +מסורת הש"ס: גמליאל+ מעברין במוצאי שביעית - ואין חוששין אם כילה הישן, דקסבר, מביאין ירק ותבואה מחוצה לארץ לארץ ישראל, מאותה שחרשו וזרעו בשביעית והתירם עומר של שביעית.       מאי בינייהו - במאי פליגי.   חוששין לגושייהו - שמא יבא עמה מגוש ארץ העמים, שמטמא באהל, ויטמא טהרות של ארץ ישראל.


תלמוד ירושלמי מסכת ערלה פרק א דף סא טור א /ה"ב


רבי יאשיה מייתי נטיעות מחוץ לארץ בגושיהן ונציב לון בארץ


 


רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ד הלכה טו-טז


אין מעברין את השנה בשנת רעבון שהכל רצים לבית הגרנות לאכול ולחיות ואי אפשר להוסיף להן זמן לאסור החדש, ואין מעברין בשביעית שיד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרבן העומר ושתי הלחם, ורגילין היו לעבר בערב שביעית.   טז-יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין בשנת רעבון ובשביעית, שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם, אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן מעברין לעולם בכל זמן.


ערוך לנר מסכת סנהדרין דף יב עמוד א


ברש"י ד"ה לא בשביעית. איסור עבודת קרקע. הרמב"ם (פ"ד מהל' קידוש החודש) כתב הטעם שע"י שמאריכין חודש אחד יאכלו הספיחים ולא יהיה להם להקריב עומר ושתי הלחם ע"ש. ולענ"ד קשה שהרי תנן בשקלים (פ"ד מ"א) שומרי ספיחים בשביעית היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה וא"כ הרי לא היה להם לירא על זה שלא ימצאו עוד כיון שאפשר לשמור ע"י שומרים:


תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן א


והחשבון הזה שבידנו שהוא סוד העבור היה בידיהן של ישראל מימות משה רבינו ומוזהרין לעשות לפיהו כשיראו בית דין, והוא מדוקדק. בכל מחזור י"ט שנה ושבעה חדשים יתרים כדי שיצא המחזור ותעמוד שנת הלבנה נכח שנת החמה. ואין ביניהן אלא שעה ותפ"ה חלקים בלבד. ואם רואין בית דין לעבר שלא כסדר הזה להקדים או לאחר מה שעשה עשוי. ובלבד שיעשו כהלכות שהיו עמהם בקבלה שאמרו חז"ל (סנהדרין יב א) אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית אימתי רגילין לעבר בערב שביעית. ואמרו אין מעברין את השנה בימי רעבון. וזה אשר אמרו (שם יא א) כי משנים מדת סוד העבור ומקדימין ומאחרין את העבור בעבור מדות שמנו אותם חכמים כגון גליות ישראל שנעקרו ממקומן לחוג ועדיין לא הגיעו כדי כלן מועד א' ומפני הדרכים ומפני הגשרים שיבאו עולי רגלים ומפני תנורי פסחים כגון שרבו מי גשמים ונימוקו כמו שאמר חוני המעגל (תענית יט א) באו והכניסו תנורי פסחים שלא ימוקו כי צורך גדול הוא שצריכים אותם האלפים לצלותו ולאכול בלילה ההוא. ודברים שהם סעד לעיבור כמו שצוה רבן גמליאל לכתוב (סנהדרין יא א) גוזליא רכיכין ואמריא דעדקין וזמן אביבא לא מטא. וכשנצרכין ומעברין שנים שלא כסדר סוד העיבור אשר בידנו יושבים אחר כך בסור הצורך ופורעין מה שלוו מן השנים עד שמעמידין שנת הלבנה כנגד שנת החמה בסוף אותו המחזור או שלאחריו שלא יהא ביניהם אלא שעה ותפ"ה חלקים כמו שאמרו חז"ל (שם יב א) אמר ר' שמעון מעשה בר' עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין ועבר את השנה שלש שנים זו אחר זו. אמרו לו משם ראיה ב"ד ישבו וקבעו כל אחת ואחת בזמנה.


נקודות לדיון


  1. מדוע אסרו להביא ירקות מחו"ל, ומודע סוף התירו?

  2. מה הנימוק שלא לעבר שמיטה לפי התלמודים

  3. מדוע לפי הירושלמי מותר לעבר שנת שמיטה בימינו?

  4. האם הבבלי מודה לירושלמי שבימינו מותר לעבר

  5. מה הסברא של הרמב"ם שמותר לעבר משום התקופה וכדומ'?

  6. האם מכאן ראיה להתיר יבוא?


 

 

 

בית המדרש