ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

איגרת לבחור בשיעור א´

ע"י: הרב אבישי מזרחי

בישיבה רצים! אוספים מילים ושיעורים, רוכנים על ספרים עבים בלילות חיוורים, מתנצחים, מתפלפלים, מפצחים קושיות ונוגעים ביסודות הלכתיים, דואים אל מרחקי הנשייה עם תורות חסידיות מפתיעות ומסתחררים משיח עמוק ופנימי, מתיקון המידות, התפילות והמעשים. אך בעיקר בעיקר נושמים אוויר צלול ומחייה ומטים אוזן לניגון העמוק הפורט על מיתרי לב ונפש.הרב אבישי מזרחי פונה אל שיעור א´ ומסביר להם על הווי הישיבה בניחוח מרענן

 


זמן אלול הגיע ושערי בית המדרש נפתחים לפניך. שמיים כסופים  מבהיקים באורם ומשהו באוויר מבשר טובות. אתה כונס אל פתח אוהלה של תורה, במקלך ובתרמיל נדודיך, עומס על גבך הצעיר חוויות נעורים ופיסות חיים תוססות. חנוט בבגדי התיכון הבלים או באלה, המכופתרים, שרכשת לך בחופש האחרון.


בית המדרש הוא אי שלו ורוגע בין סערות הזמן. בתוך מקצב החיים המטורף והקשוח תמצא בין עמודיו קורת רוח ועדנה (יש שיאמרו שפיות אמיתית) מבט בהיר בערפל סמיך וצלילה בטוחה למעמקי סודות תהום. יש לך המון מה לומר בבית המדרש, אותיותיך המיוחדות ודאי יטביעו את רישומן ובית המדרש ייהנה, לבטח, מקווי נשמתך הנמשכים ועולים. אך אנא אל תשקיע מאמץ בלומר או להשמיע! בית המדרש הוא מקום לקבל ולהתמלא, לבלוע ספרים בשקיקה, לשנן, להטות אוזן לתורה גדולה ומאירה, לצקת מילים אל שורות משורטטות, להטריד את מנוחת הרב או החברותא בשאלות אינספור, בקושיות וחקירות. בבית המדרש לוחכים ברעבתנות כל אמירה ותובנה, כל דרשה או הארה.


"לִבחור ישיבה" שח לי הר"מ שלי בתיכון " זה כמו לבחור אישה. לא בוחנים את כל נשות העולם בכדי להכריע עם מי להתחתן, די ב'קליק' ומעט סימפטיה ואת מרב המאמץ יש לנתב לזוגיות עצמה ולרצון העז להתקרב. האהבה המיוחלת היא תולדתה של ההשקעה. כך בדיוק גם בבחירת ישיבה, לא ממש משנה איזו ישיבה בחרת , משנה מה תעשה שם, כמה תשקיע וכמה תתאמץ. אם תשקיע - תאהב ואם תתאמץ מספיק - תרגיש מחובר" .


ישיבה היא מקווה מטהר המאפשר להשיל את סבכי היומיום וללבוש צורה חדשה, להתקלף מגעש החיים הרוטט ולגעת בתוכן ונשמה.


נסה לכנוס אל שערי בית המדרש כדף חלק ונקי, גם אם קצת קשה לנער מעליך את אבק הדרכים והפיתולים, המשברים והייסורים, שרכשת לך במרוצת השנים. משוך בעט ובקולמוס וצור את אותיות תורתך. אל תתבייש לשאול או לברר, אל תירא מלומר "לא הבנתי" או "תוכל לחזור, בבקשה, זה קצת מורכב בשבילי" ואפילו "זה נראה לי ממש סותר את הדברים שלמדנו אמש" .


בית המדרש יחבוק את כתפיך הצעירות ויעטוף אותך בחום אם רק תחפוץ בכך. ישיבה היא גם מקום תובעני. היא לא תיתן לך לשקוט על שמריך, לרחף או לשוטט בחוסר מעש. היא תרצה להוציא ממך את המרב, היא תבקש שתעקוד את דחפיך וחולשותיך את קווי עצלנותך ועייפותך בכדי שתטפס אל הנשגב והנאצל.


בישיבה רצים! אוספים מילים ושיעורים, רוכנים על ספרים עבים בלילות חיוורים, מתנצחים, מתפלפלים, מפצחים קושיות ונוגעים ביסודות הלכתיים, דואים אל מרחקי הנשייה עם תורות חסידיות מפתיעות ומסתחררים משיח עמוק ופנימי, מתיקון המידות, התפילות והמעשים. אך בעיקר בעיקר נושמים אוויר צלול ומחייה ומטים אוזן לניגון העמוק הפורט על מיתרי לב ונפש.


בין סדר לסדר ובין גברא לגברא בזמנים שהם לא יום ולא לילה ראוי ונכון להרים טלפון (לא בבית המדרש, כמובן!) לאבא ואימא לומר תודה גדולה, לספר כמה טוב לך, כמה מטענים אתה רוכש, ולהודות עמוקות על החלק הרב שלהם בהתפתחותך הרוחנית.


וממש לפני שאתה עוצם את עיניך ומודה לריבון עלמין על הזכות העצומה שהפיל בחלקך להיות מיושבי בית המדרש הוצא פנקס קטן ורשום בקצרה את שלמדת היום את שהתחדש ונוסף לעולמך הרוחני. הפנקס הזה יהיה לספר תורתך אשר תשא בחיקך תדיר. הוא ילווה אותך בין כתלי בית המדרש, אך בעיקר הוא ידריכך וינתב הליכותיך כשתקום מן הספר ותהפוך את אותיות האש למכתם חיים. זמן טוב פורה ומועיל!    


הרב אבישי מזרחי, ר"מ בישיבה התיכונית פ"ת. המאמר התפרסם בעלון 'השבת' של צוהר.

 

 

בית המדרש