ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

המלך המשפט

ע"י: הרב יהודה יונגסטר

בראש השנה ובכל עשרת ימי תשובה אנו משנים ואומרים ´המלך הקדוש´ במקום ´הא-ל הקדוש´, וכן ´המלך המשפט´ במקום ´מלך אוהב צדקה ומשפט´. להלכה נפסק (תקפב, א), כי מי שטעה ואמר ´הא-ל הקדוש´ בעשי"ת - חוזר לראש, אך לעניין ´המלך המשפט´ נחלקו הפוסקים.מאמר זה מנסה להבין את נקודת המחלוקת בין הפוסקים

 


בראש השנה ובכל עשרת ימי תשובה אנו משנים ואומרים 'המלך הקדוש' במקום 'הא-ל הקדוש', וכן 'המלך המשפט' במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. להלכה נפסק (תקפב, א), כי מי שטעה ואמר 'הא-ל הקדוש' בעשי"ת - חוזר לראש, אך לעניין 'המלך המשפט' נחלקו הפוסקים. לדעת המחבר (שם), כן הדין גם אם טעה וחתם 'מלך אוהב צדקה ומשפט', אולם הרמ"א פסק (סי' קיח) כי 'אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים הא-ל אוהב צדקה ומשפט'. ויש לעיין:


א. מהו יסוד המחלוקת בין המחבר לרמ"א?


ב. כיוון שמזכיר 'מלך' גם בחתימת הברכה בשאר ימות השנה, מה ראו חכמים לשנות בעשי"ת? ואם ראו לשנות, לא עשו זאת על לא דבר, ואם כן מה בכך שהזכיר 'מלך' כנוסח שאר ימות השנה? הרי לא חתם כראוי לימים אלה!


ג. מדוע נסחו חז"ל חתימה זו בשני ה' הידיעה, 'המלך המשפט', ולא 'מלך המשפט', כמתבקש ממבנה הסמיכות?


נעיין בסוגיית הגמרא בברכות (יב ע"ב):


ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש', 'מלך אוהב צדקה ומשפט', חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים, שמתפלל 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.


ורבי אלעזר אמר: אפילו אמר 'האל הקדוש' - יצא, שנאמר: 'ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה', אימתי 'ויגבה ה' צבאות במשפט'? אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים, וקאמר 'האל הקדוש'!


מאי הוה עלה?


אמר רב יוסף: 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט'.


רבה אמר: 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.


והלכתא כרבה.


 


על פניו, ר' אלעזר מודה, כי לכתחילה יש לומר בעשי"ת 'המלך', כדברי רב, אלא שנחלקו בדיעבד: לדעת ר' אלעזר, אפילו אם לא שינה כראוי לו - יצא, ואילו לדעת רב - לא יצא. אם כך, בסוגייתנו שלוש דעות, שהרי מדברי רב יוסף נראה, כי אין לשנות גם לכתחילה. אמנם, בדעת רבה יש מקום להסתפק: האם סבור כי לכתחילה יש לשנות, אך בדיעבד גם אם לא שינה יצא, וכר' אלעזר, או שמא סבור כי החובה לשנות היא לעיכובא אף בדיעבד?


אכן, נחלקו הראשונים להלכה, האם מי שאמר כשאר ימות השנה ולא שינה, צריך לחזור או שיצא בדיעבד (ראה סיכום השיטות ב'בירור הלכה' ברכות שם), ויש להבין את שורש סברת המחלוקת.


כמו כן יש לעיין בעמדתו של ר' אלעזר בשאלת 'המלך המשפט', אליה הוא כלל אינו מתייחס: מצד אחד - אין בברכת המשפט אזכור שם 'א-ל', ומאידך - יש בה אזכור שם 'מלך'!


הסבר אפשרי הוא, כי לדעת ר' אלעזר, כיוון שגם הכינוי 'א-ל' כולל את עניין המשפט, ולא רק הכינוי 'מלך', הרי שלשינוי של עשי"ת יש גדר תוספת לתפילה ולא גדר מטבע תפילה מיוחד לימים אלה, ומכיוון שזו תוספת, אין אומרים על כך כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים - לא יצא ידי חובתו. לפ"ז, רב, החולק על ר"א, סבור כי השינוי של עשי"ת הוא גדר מטבע מיוחד של ברכות, ומשום שעיקר שם 'א-ל' אינו מורה על משפט, ולכן המשנה ממטבע זה ואמר ככל ימות השנה - לא יצא.


ועדיין הדברים אינם מבוארים כל צרכם, שכן אם צודק ר"א, ושם 'א-ל' כולל גם את עניין המשפט, מדוע סבור רב כי גם בדיעבד לא יצא? מדוע ראו חכמים לתקן את השינוי של עשי"ת כמטבע חדש? ואף על ר"א יש לשאול: אם אכן שם 'א-ל' כולל משפט, מדוע לכתחילה יש לשנות?


רב אינו מנמק מדוע משנים בימים אלה את נוסח החתימה, אם כי מדברי ר"א עולה, ששם 'מלך' מעיד על משפט, ולכן הוא השם הראוי לימים אלה, שהם ימי משפט. עם זאת, יש לשים לב לפירוש רש"י בדעת רב, וז"ל: 'לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם'. רש"י אינו אומר שיש לשנות ולומר 'מלך' משום שימים אלה הם ימי משפט, ושם 'מלך' רומז למשפט, אלא משום שבימים אלה הוא מראה מלכותו באמצעות המשפט. המשפט אינו סיבת השינוי אלא סימן למלכות ה', שהיא סיבת השינוי. ברור, אפוא, כי למרות שגם שם 'א-ל' רומז למשפט, אין בכך כדי לאפשר שימוש בשם 'א-ל', שהרי העיקר הוא אזכור מלכות לא אזכור משפט!


לאור האמור ברורה גם דעת ר"א. לדעתו אכן יש לשנות ולומר 'מלך', אך לא מפני שהזכרת המלכות היא העיקר, אלא הזכרת המשפט, ושם 'מלך' הוא סימן להיותו שופט. לכן, סבור ר"א, אם בדיעבד הזכיר 'א-ל', יצא ידי חובתו, שכן גם בשם זה רמוז עניין המשפט.


 


עתה מתחדדת השאלה אודות הצורך לשנות בברכת המשפט, שהרי בנוסח הרגיל מזכירים גם מלכות וגם משפט, כך שבין לרב ובין לר"א זהו נוסח המתאים לעשי"ת!


שאלה זו מתיישבת ע"פ דברי הב"י בשם ר' מנוח (תקפב ד"ה ומ"ש רבינו שהראב"ד), המבאר את ההבדל בין נוסח כל ימות השנה לנוסח עשי"ת, וז"ל:


...דמלך אוהב צדקה ומשפט משמע שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט אבל המלך המשפט רצה לומר שהוא יתברך שופט העולם. אי נמי משמע שהוא עצמו הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע שאין לומר עליו יתברך חכם ומבין שנראה שהוא קונה החכמה והבינה מאחר.


ר' מנוח מציע שני הסברים. לפי ההסבר האחד, בנוסח ימות השנה המשפט הנזכר כלל אינו משפטו של הקב"ה, אלא המשפט שראוי שיעשו ברואיו, ולכן בעשי"ת, בהם אנו מזכירים את המשפטו שעושה הקב"ה, עלינו לשנות ולומר 'המלך המשפט'.


לפי ההסבר השני, נוסח ימות השנה מדגיש כי יש משפט בעולם, אולם נוסח עשי"ת בא להדגיש כי 'הוא עצמו הוא המשפט'.


דומה, כי ההסבר הראשון של ר' מנוח מתאים לדרכו של ר"א, לפיה הצורך לשנות את נוסח החתימה בעשי"ת נובע מן הצורך להזכיר כי ימים אלה הם ימי משפט. ההסבר השני, לעומת זאת, מתאים לדרכו של רב, לפיה עיקר השינוי נובע מן הרצון להזכיר את מלכותו יתברך, הבאה לידי ביטוי במשפט.


הסברו השני של ר' מנוח, לפיו 'המשפט' הוא תואר של 'המלך', שופך אור על נוסח השינוי, 'המלך המשפט', העושה שימוש בשני ה' הידיעה ברציפות. לפי פירוש זה, כיוון שמדובר על תיאור, הרי שזהו צירוף על משקל 'המלך הגדול', והיידוע הכפול - מתבקש. לעומת זאת, לפי הסברו הראשון של ר' מנוח מדובר בסמיכות שמשמעותה המלך של המשפט, וכדי להסביר את היידוע הכפול יש להתבסס על הדוגמאות שהביא רש"י לסמיכות כזו: 'המלך המשפט - כמו מלך המשפט, כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג') - כמו ארון הברית, וכן המסגרות המכונות (מלכים ב' ט"ז) - שהוא כמו מסגרות המכונות, וכן העמק הפגרים (ירמיהו ל"א) - כמו עמק הפגרים'. אכן, במשנ"ב (קיח סק"ב) כתב להיזהר לומר בשני ה' הידיעה, 'כי י"א דלא יצא ומ"מ בדיעבד אם אמר מלך המשפט לא יחזור', ודבריו מובנים היטב לאור שני פירושי ר' מנוח.


נשוב למחלוקת המחבר והרמ"א, אם הטועה בברכת המשפט חוזר או שאינו חוזר. לאור האמור לעיל נוכל לומר, שהרמ"א סבור, כי עיקר השינוי הוא לצורך הזכרת המלכות, ולכן כיוון שהזכיר מלכות בברכת המשפט, יצא. לכתחילה תקנו, אמנם, לומר 'המלך המשפט', אך שינוי זה אינו בגדר שינוי מטבע הברכה אלא גדר של תוספת בעלמא, וגם אם לא הוסיף - יצא. לעומתו, סבור המחבר, כי עיקר השינוי הוא לשם הזכרת המשפט, ולכן אם אמר 'אוהב צדקה ומשפט', הרי שהזכיר את משפט בני האדם ולא את משפטו של הקב"ה, כך שזהו שינוי מהותי של תוכן החתימה, ואם שינה - לא יצא.


שתי דרכים אלה בביאור תוכן השינויים בעשי"ת, עשוי להבהיר מחלוקת הלכתית נוספת, היא המחלוקת אודות הטועה בשאר ימות השנה וחתם כחתימת עשי"ת. יש אומרים שיצא ואינו חוזר, ויש אומרים שלא יצא וחוזר (ראה 'בירור הלכה' שם לסיכום השיטות). לפי דרכנו נוכל לומר, כי אם עיקר השינוי הוא להדגשת מלכותו יתברך, הרי שתוכן זה מתאים לכל ימות השנה, כך שאם טעה - אינו חוזר. אולם אם עיקר השינוי הוא להדגשת ימי עשי"ת כימי משפט, שינוי זה אינו מתאים לשאר ימות השנה, שאינם ימי משפט, כך שאם טעה - חוזר.


יהי רצון שנזכה לראות מלכותו יתברך בכל יום ויום, ולזכות במשפט ימים אלה.

 

 

בית המדרש