ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

דיני עירוב תבשילין והכנה מיו"ט לשבת

ע"י: הרב רונן נויברט

בכדי לבשל ולהכין מיו"ט עבור שבת, יש להניח בערב יו"ט עירוב תבשילין, דהיינו : תבשיל ופת שיניחם עבור השבת. להלן הדינים הנוהגים בעירוב תבשילין


  • נוסח הברכה מופיע בסידורים, ובזמן שיברך ויאמר את "בדין יהא שרא לנא"- יאחז הפת והתבשיל בידיו (ואם לא עשה כן - יחזור ויערב ללא ברכה[1]).

  • כל תבשיל שנאכל כמנה עיקרית ("דרכן ללפת בהן את הפת") ראוי, ובתנאי שישאר ראוי לאכילה עד שבת[2], ורצוי להדר בתבשיל חשוב כגון דג או בשר[3] ולשמרו במקרר[4]. שיעור התבשיל - כביצה (ובדיעבד גם בזית יצא).

  • את התבשיל והפת יש לשמור עד גמר ההכנות לשבת (ואת ההכנות יש לסיים מבעוד יום לפני זמן כניסת השבת). ונוהגים להשתמש בפת כלחם משנה בשבת ולאכלה בסעודה שלישית של שבת.

  • אבדו או נאכלו - אם לא נשאר כזית אסור להכין עוד לקראת השבת.

  • העירוב נצרך לכתחילה גם עבור הדלקת הנרות לשבת, ולכן אין לאכלו עד שבת.

  • בהכנת הנרות לשבת אין להמיס את הנרות כיוון שזוהי מלאכת ממרח שאסורה מן התורה אלא יש להשתמש בנרות מוכנים.

  • דין העירוב הוא חובת הבית בו מכינים לשבת ולכן : אם ישנן מספר משפחות האוכלות במקום אחד - די בעירוב אחד בלבד[5] והוא הדין למתארח במלון שאינו צריך לערב.

  • המתארח לסעודות בלבד[6] וחוזר לישון בביתו ומדליק נרות שבת בביתו - צריך מן הדין לערב בביתו ויערב ללא ברכה, או שיבשל מאכל לצורך שבת (כגון : ירתיח מים) ובזה יתחייב בעירוב בברכה. הוא הדין גם למתאכסן במלון ומדליק נרות שבת בחדרו - צריך לערב בלא ברכה.

  • מי ששכח לערב יכול לסמוך בדיעבד על העירוב של רב העיר, אמנם מי שסמך על כך לכתחילה - אסור לו להכין עבור שבת.[7]

  • העירוב מתיר גם הכנות אחרות לצורך שבת, כגון: סידור השלחן, הדחת כלים וכדומה.





[1] פסקי תשובות תקכ"ז י"ב


[2] שאם לא כן - אין העירוב מועיל


[3] ולא להסתפק בביצה מבושלת שפחות חשובה כיום


[4] כיוון שאם יתקלקלו, אין העירוב מועיל כבהערה הקודמת


[5] משנ"ב תקכ"ז נ"ו


[6] פסקי תשובות תקכ"ז י"ז


[7] שו"ע תקכ"ז ז', משנ"ב שם כ"ו, שו"ע הרב שם י"ד, פסקי תשובות שם ח',ט'

 

 

בית המדרש