ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קיצור הלכות מעשיות לראש השנה

ע"י: הרב רונן נויברט

לקראת ראש השנה מתפרסמים באתר שיעורי הלכה בנושא ראש השנה ושבת הצמודים זה לזה.

 


הקדמה


  • ü ראש השנה הוא בראש ובראשונה יו"ט. זהו יום של שמחה. זהו יום בו זוכים להנות מהאור האלוקי (ה' אורי וישעי : אורי בראש השנה ...) . אנו חוגגים "מסיבת הכתרה" לקב"ה בעולמו. על כן חשוב לשמוח ולשמח בראש השנה כבכל יו"ט. אעפ"כ צריכה השמחה להיות בכובד ראש בבחינת "גילו ברעדה".

  • ü נוהגים לעשות סימנים טובים לראש השנה, אמנם קודם לסידור הסימנים עומד סידור המהות וכך כתב המשנ"ב (תקפ"ג סק"ד) :"והנה כל אלו העניינים עושין הכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו, מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח בה' עם התשובה ומעשים טובים".


 


  • א. ערב ראש השנה



  • אם חל ראש השנה בימים חמישי וששי, יש להניח עירוב תבשילין בערב ראש השנה.

  • נוהגים לעשות התרת נדרים כבר בערב ראש השנה וזריזים מקדימים.

  • מעיקר הדין גם נשים חייבות בהתרת נדרים.

  • אשה יכולה למנות את בעלה כשליח להתיר נדריה ויאמר הבעל לאחר הנוסח הרגיל : "וכן לאשתי כן" והמשיבים יאמרו לו : "הכל מותרים לכם".


 


  • ב. סעודת החג

  • ü את הסימנים יש לאכול לאחר נטילת הידיים והאכילה מהחלה.

  • ü את המאכלים אוכלים ע"פ סדר הקדימות בברכות ולכן אם אוכלים תמר, פותחים בו, שהוא קודם לשאר. י"א שכיוון שעיקר המנהג בתפוח סומכים על כך שחביב עדיף ופותחים בתפוח. המנהג העדיף[1] הוא להביא את התמרים והרימונים רק לאחר שטועם ומברך על התפוח.

  • ü מברכים בורא פרי העץ, טועמים מהמאכל ורק לאחר מכן אומרים "יהי רצון" כדי שלא להפסיק בין הברכה לאכילה. אם אמר יה"ר לפני האכילה, אינו צריך לחזור ולברך, שאינו נחשב להפסק.

  • ü אם אוכלים סימנים שברכתם בורא פרי האדמה (כגון: רוביא) - צריך לברך גם עליהם מאחר ואינם באים מחמת הסעודה.

  • ü הברכות הנ"ל פוטרות את שאר הפירות שיגיעו במהלך הסעודה כגון בלפתן.

  • ü הזכרת שם ה' - רבים נוהגים שלא להזכיר את שם ה' ביהי רצון ע"פ דעת חלק גדול מהפוסקים[2]. יש הנוהגים[3] להזכיר שם ה' רק על התפוח בדבש ביה"ר שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. המנהג העדיף[4] הוא מנהג ירושלים לומר בכל היה"ר - "יהי רצון מלפני אבינו שבשמים..."


 


 


  • ג. תפילות

  • ü אם שכח לומר אחת מתוספות עשי"ת לתפילת עמידה אינו חוזר למעט אם שכח לומר "המלך הקדוש". בני ספרד חוזרים גם אם שכחו "המלך המשפט", ואם נזכרו לפני סוף התפילה חוזרים לברכת "השיבה שופטינו".

  • ü אם נזכר קודם שסיים הברכה[5], יחזור למקום התוספת גם אם מזכיר שנית כמה שמות, כגון: אם שכח "וכתוב לחיים טובים..." ונזכר לפני ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", אומר "וכתוב..." וממשיך ב"וכל החיים יודוך סלה".

  • ü את התוספות ששכח יכול להשלים ב"אלוקי נצור" לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

  • ü אם שכח לומר האל הקדוש :

  • § אם נזכר תוך כדי דיבור וטרם פתח בברכה הבאה - מתקן וממשיך.

  • § אם לא תיקן מיד - חוזר לראש התפילה.

  • ü אם מסופק אם אמר "המלך הקדוש" :

  • § ביום חול ושבת שובה - חוזר, כיוון שמן הסתם אמר "האל הקדוש" מפני הרגלו.

  • § בראש השנה ויוה"כ - אם אמר "ובכן" אינו חוזר מאחר ומן הסתם סיים "המלך הקדוש".

  • ü היוצא להפסקה ופושט טליתו - אם כיוון לפשוט כדי ללבוש לאחר ההפסקה, אינו צריך לברך על הטלית שנית, ואפילו זו הפסקה ארוכה של כשעה או כשעתיים.

  • ü ההשתחוייה בתפילת עלינו -

  • o ברוב המקומות המנהג הוא לכרוע יחד עם החזן.

  • o צריך להפסיק במשהו בין הרצפה לפנים ואם אין לו מפסיק, יכול להפסיק בטליתו.

  • o בשבת אין נוהגין לכרוע עם החזן[6].

  • ü יש הנוהגין שלא לישן בראש השנה ומנהג נכון הוא.


 


  • ד. שופר

  • ü אסור להפסיק בדיבור בין הברכה על השופר לגמר התקיעות.

  • ü אין עונים "ברוך הוא וברוך שמו" על תקיעת השופר, כדי שלא להפסיק.

  • ü עדיף שלא לומר את ה"יהי רצון" שבתוך התקיעות דמיושב, מאחר ולחלק מהפוסקים יש בכך הפסק, אמנם מי שרוצה לומר - אין למחות בו.

  • ü אין לתקוע בשלוש שעות ראשונות של היום משום שאז הדין מתוח בעולם[7].

  • ü בתקיעת שופר לנשים :

  • § תוקעים 30 תקיעות, שזה עיקר החיוב מן התורה.

  • § לכתחילה ראוי שאשה שלא תקעה תברך, אמנם מותר לבעל תוקע לברך ולהוציא אם נתכוון שלא לצאת בתקיעות ששמע[8] (ויש המתירין לו לברך אע"פ שכבר יצא יד"ח).


 


  • ה. ב' דראש השנה

  • ü אין לבצע כל הכנה משבת לשני של ראה"ש לפני צאת הכוכבים ולכן : אסור לחמם על הפלטה, להכין את הפמוטות, לשטוף כלים, לערוך שולחן אלא לאחר צאת הכוכבים .

  • ü אסור להדביק את הנרות לפמוטות הן ע"י המסה והן ע"י דחיסה. זהו איסור ממרח (מדאורייתא!!!). לכן יש להשתמש בנרות מוכנים או להכין מערב החג.

  • ü אכילת הסימנים נוהגת גם בלילה זה כבראשון. יש הנוהגים לאכול רק תפוח בדבש ורימונים עבור ברכת שהחיינו.


 


  • ו. ב' דראש השנה החל במוצ"ש

  • ü נר הבדלה בראה"ש החל במוצאי שבת מדליקין רק ע"י העברת אש מנר נשמה.

  • ü אסור לכבות את נר ההבדלה ולכן יש להשתמש בנרות שניתן יהיה להשאירם דולקים.

  • ü במוצ"ש, יש לומר המבדיל בין קדש לקדש, טרם הדלקת הנרות.


 




[1] עיין פסקי תשובות תקפ"ג ב'


[2] בעל התניא, קצשו"ע קכ"ט ט' ועוד ושלא כמשנ"ב תקפ"ג ב'.


[3] עיין בפסקי תשובות תקפ"ג א', ועיי"ש שלא מצא למנהג מקור וע"ע שם במנהגים נוספים.


[4] שם


[5]משנ"ב תקפ"ב, ט"ז


[6] עיין פסקי תשובות, תקצ"א, ג'.


[7] משנ"ב תקפ"ט י"א


[8] משנ"ב תקפ"ט י"א

 

 

בית המדרש