ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מהלכות ראש השנה

ע"י: הרב גיל דביר

הרב גיל דביר מסכם את הלכות החג לקראת ראש השנה

 


ערב ר"ה


בערב ר"ה מרבים בסליחות.אין אומרים תחנון בתפילת שחרית (ביום רביעי), אף על פי שבסליחות אומרים. אחרי התפילה לא תוקעים בשופר, ונוהגים לעשות 'התרת נדרים'.


מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין.


 


עירוב תבשילין


לפני כניסת החג צריך לקחת תבשיל אחד (למשל ביצה קשה או חתיכת בשר) וכן מאפה אחד (למשל לחמניה) ולברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.


ומוסיף "בהדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צורכנא מיומא טבא לשבתא, לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".


(בָּעֵרוּב הַזֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:)


ערוב התבשילים מאפשר לנו להכין מאכלים מיום שני של ר"ה עבור השבת, אבל לא מיום א' של ר"ה עבור יום ב' של ר"ה.


בפסקי תשובות (כרך ה', עמ' תכ"ה) כתב, שמתארחים במלון ומדליקים בחדרם נרות שבת, חייבים בערוב תבשילין. אך לא יברכו על עירוב זה. (כי יש ספק האם צריך עירוב לצורך הדלקת הנר בלבד)


 


הוספות בתפילה


בעשרת ימי תשובה אומרים בתפילת העמידה "המלך הקדוש".  טעה ונזכר תוך כדי דיבור- יאמר מייד "המלך הקדוש", אך אם נזכר רק לאחר כדי דיבור או שהתחיל את הברכה הבאה- חוזר לראש התפילה.


אם מסתפק אם אמר המלך הקדוש- חוזר לראש התפילה.


שאר ההוספות (זכרנו, מי כמוך...)- אם שכח אינו חוזר.


 


מצוות שופר


התוקע יכוון להוציא את הציבור ידי חובה וגם הציבור יכוון לצאת.


לכתחילה לא מדברים מהתחלת תקיעות דמיושב ועד סוף תקיעות דמעומד, אך אם דיבר לא צריך לחזור ולברך (אלא אם דיבר בין הברכות לתקיעות).


 


מקלחת בחג


בתקופת התלמוד היו בלנים, שרצו שיתרחצו בבית המרחץ שלהם בשבת, ולכן חיממו אותו. לפיכך גזרו חז"ל שאסור להתרחץ בשבת.אך ידוע, ש"במקום צער לא גזרו חכמים".


לכן, בשבת חמה כשהאדם מצטער , מותר לרחוץ אפי' את כל גופו במים חמים בשבת אם המים חוממו בהיתר (דוד שמש). אלא שעדיף להתרחץ במים פושרים משום שלא ברור כל כך מהו גדר מצטער.


ביו"ט ישנן סיבות נוספות להקל:


יש ראשונים שסוברים שגזירה זו הייתה על שבת בלבד, ולא על יו"ט.


בנוסף,בימינו רחיצה היא דבר השווה לכל נפש, ואינה למפונקים בלבד וייתכן שניתן יהיה לכלול אותה במלאכת אוכל נפש המותרת ביו"ט.כסניף נוסף להקל ניתן לצרף את העובדה שבימינו לא מתקלחים בבתי מרחץ, אלא במקלחת פרטית.


לכן, להלכה מי שמצטער בכך שהוא אינו מתקלח רשאי להתרחץ ביו"ט במים שהתחממו ע"י דוד שמש.


נזכיר, שביו"ט צריך להקפיד שלא להשתמש בסבון מוצק שרבים מחמירים בו ביו"ט. יש להיזהר מתלישת שיערות, מסחיטת המגבת . בעת ניגוב השיער צריך להיזהר שלא לנגב את השערות בלחץ באופן שייסחטו המים שנמצאים בהם. וכמובן שאסור להסתרק מפני שכל סירוק משיר שיערות. לכן מי שחייב להסתרק אחרי רחצה, לא ירטיב את שערו בשבת וביו"ט.


 


המעבר מיום א' ליום ב' של ר"ה


אסור להכין שום דבר מיום א' ליום ב' של ר"ה.לכן אסור להכין את נרות הלילה השני ביום הראשון, וכן אסור לחמם את המאכלים ולערוך את השולחן ביום הראשון לקראת היום השני עד שיהיה ודאי לילה.


 


הדלקת נרות בליל ב' של ר"ה


בליל ב' של ר"ה מדליקים נרות  בברכה  לכבוד יו"ט.המנהג להניח פרי חדש או ללבוש בגד חדש בשעת הדלקת הנר ולכוון בברכת שהחיינו גם על הפרי או הבגד. (גם אם אין פרי חדש או בגד חדש מברכים שהחיינו).


אסור להדביק נר שעווה או פרפין לתוך הפמוט ולכן יש להדביק נרות להדלקה של הלילה השני (וכן נרות עבור השבת) מלפני החג (ביום רביעי).


את הגפרור בו מדליקים את הנרות, אסור לכבות ביו"ט. על כן תניח אותו בתוך כלי (מאפרה, צלחת).


תזכורת:  יש להדליק נר נשמה מעיו"ט, ממנו יוכלו להעביר אש.


שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה.


 


 

 

 

בית המדרש