ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

סוכות-חג לטיולים?

ע"י: הרב שי פירון

ימי חג הסוכות קרבים, ורבים מאתנו מתכננים את הטיול הקרוב. שיחה חופשית המאפיינת את הימים הללו נשמעת בערך כך: "איזה כיף! השנה, החג הראשון יוצא בשבת ולנו יש שבוע שלם לטייל". האומנם?!

 


ימי חג הסוכות קרבים, ורבים מאתנו מתכננים את הטיול הקרוב. שיחה חופשית המאפיינת את הימים הללו נשמעת בערך כך: "איזה כיף! השנה, החג הראשון יוצא בשבת ולנו יש שבוע שלם לטייל". האומנם?!


אכן, מבול של שאלות הנוגעות להלכות והליכות טיולים בסוכות נשאלות בעיצומם של הימים: מי הם "הולכי דרכים"?! מה היא אכילת ארעי?! מהי סוכה 'מינימאלית'?! ועוד.


הנה, חכמים בהכירם אותנו, בחרו במילה לא צפויה כדי לתאר את מה שצריך להתרחש בתוך הסוכה שלנו:


"תנו רבנן כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (בבלי, סוכה כ"ח ע"ב).


למה התכוונו חכמים כשהשאילו את  הביטוי המכיל בתוכו את השאיפה לצאת החוצה, אל המרחבים הגדולים והנאים של ארץ ישראל אל בין כתליה של דירת הארעי, אל הסוכה שלנו?!


כל מה שביקשנו מריבונו של עולם בראש השנה וביום הכיפורים הוא להתקרב אל ה'. לזכות להשראת שכינה. והנה, לאחר תחינות, סליחות, עצרות וערבי התעוררות אנו זוכים לשבת ב"צילא דמהימנותא", בצילו של ה'. אנו יוצאים מהבית שלנו ועוברים לבית אחר, שהדגש בו הוא לא על הגנה אנושית, על עצים ואבנים. אנו עוברים לבית שממנו אפשר לראות כל הזמן את השמיים...את הכוכבים...


זה כל כך יפה לצאת לרחובות ולראות שכמעט כולם יושבים באותה סוכה. ההתקרבות לה' מבטלת את המעמדות. אין בית גדול ומהודר ודירת שיכון. כולם יושבים בסוכות דומות, "ראויים ישראל לישב בסוכה אחת".


הטיול, הוא ביטוי ליציאה מהשגרה. הטיול הוא מפגש שונה, מרענן עם יופי הבריאה ויוצרה. כשאדם מטייל, הוא מגלה בתוכו כוחות אחרים: כוחות של שלווה ורגיעה, כוחות פיוטיים. הוא לומד להסתכל אחרת על העולם: לא פיח, טכנולוגיה ומירוץ אכזרי אחר הישגיות אלא חזרה לצבעים טבעיים, איזון נכון בין הגוף לנפש. פתאום, יש אויר טוב, ונעים לנו לפגוש את הזולת בטיול. הפנים שלנו מקבלות גוון אחר, הדיבור שלנו משתנה, קצב הדיבור, היחס לעצמי ולזולתי, הכל נראה אחרת.


בימים אלה אנו מצווים "לטייל בסוכה". לקחת את כל הכוחות הללו אל תוך הסוכה. להרגיש שהסוכה היא מקום בו מתרחשים הדברים האמיתיים בימים מיוחדים אלה. להרגיש בסוכה - כמו בטיול. כשם שהטיול מהווה חוויה רוחנית ונפשית גדולה, כך צריכה להיות ההמצאות בסוכה. חג סוכות הוא חג ארץ ישראלי מובהק. רק בארץ ישראל נוכל למצוא בתקופה זו של השנה את ארבעת המינים. גם מהבחינה האקלימית מתאים החג לארץ ולא לארצות אירופה בהן קר וקשה השינה בסוכה.  ולכן השהיה בסוכה - יש בה משום החיבור אל ארץ הקודש. לא בכדי דרש הגר"א את הפסוק: "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" שיש שתי מצוות שאליהן נכנסים עם כל הגוף: מצוות סוכה ומצוות ישוב ארץ ישראל. לכן, בסוכה מטיילים. יש ימים בהם 'כובשים' את הארץ ברגליים ויש ימים בהם כובשים את הארץ בישיבה בסוכה, בכינוס פנימה.


ההמצאות בסוכה צריכה להיות חוויתית, רוחנית, מרוממת. להתבונן בסוכה ולראות בה - שכינה. להתבונן במציאות מתוך שלווה גדולה ושמחה של מצווה. לשבת, לחשוב, שלא מתוך תפילה או תשובה, שלא מתוך יראה  אלא מתוך שמחה גדולה. לשבת עם בני המשפחה, לשוחח, להחליף דעות, לשיר, לנוח, לאכול, ללמוד ולהתמלא באוויר המיוחד שיש בסוכה - להיפגש עם השכינה. לראות את חג הסוכות כשיא הבא אחרי ימי התשובה. כאמור, ימי הסוכות הם ימים של תשובה מאהבה והסוכה דומה במידה רבה לחופה, שגם היא תחת כיפת השמיים. לאחר ימי הדין מזמין אותנו ריבונו של עולם לטקס הנישואין כשלאחריו - שבעת ימי המשתה. כיצד נתייחס לחתן היוצא לטיול בשבעת ימי המשתה ומשאיר את אהובתו בבית?!


 

 

 

בית המדרש