ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם נבראנו לעולם מושלם או שומם?

ע"י: ד"ר איתן פינקלשטיין

מה הסיבה לסתירות הרבות בין תיאור הבריאה בפרק א´, לתיאור בפרק ב´? האם האדם נברא לפני הצומח או אחריו? ומדוע במתכוון ניתנה לנו תורה שמכילה בתוכה סתירות לכאורה?


רב אסי הקשה: כתיב "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא [עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ]" (בראשית א', יב) ביום השלישי בשבוע - וכתיב "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ [וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה]" (ב', ה) בערב שבת! מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע - עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים, וירדו גשמים וצמחו; ללמדך: שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. (חולין ס ע"ב, בתרגום לעברית)


רבים עמדו על הסתירות שבין סיפור הבריאה שבפרק א' בבראשית, אל מול סיפור הבריאה שבפרק ב'. ההבדל המפורסם ביותר הוא השוני שבין הכינוי 'אלוקים' המופיע בפרק א', לבין הכינוי 'ה' אלוקים' שבפרק ב', שאליו כבר התייחסו חז"ל: ' "בראשית ברא אלקים" (א', א) - ולא נאמר 'ברא ה' ' - שבתחילה עלה במחשבה במדת הדין לברוא את העולם, וכיון שראה שלא היה יכול לעמוד במדת הדין לבדה - שיתף עמה מדת הרחמים, שנאמר "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (ב, ד)' (מדרש אגדה בובר א', א).


הבדל נוסף קשור למערכת היחסים השונה המתוארת בשני הסיפורים בין בריאת הזכר והנקבה.  לפי פרק א' נראה שהזכר והנקבה נבראו יחדו, ותיאור בראיתם הוא שיוויוני: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (א, כז), אך מפרק ב' עולה הפרדה ברורה בין בריאת האדם מן האדמה - לבין בריאת האשה מצלעו של האדם.


להבדל השלישי התייחס רב אסי בדרשתנו. אילו היה לנו רק את פרק א' - היינו סבורים שעולם הצומח נברא לפני האדם, והאדם הגיע לעולם מושלם. אילו היה לנו רק את פרק ב' היינו מדמים שהאדם הגיע לעולם שכולו שממה.


הרב ברויאר האריך לבאר בספריו, שהסיבה לסתירות המופיעות בתורה נעוצה ב'בחינות' השונות שקיימות במציאות. בתורה יש סתירות פנימיות, משום שהיא באה לתאר מציאות שבה ישנם אידיאלים שסותרים זה את זה, והתורה רצתה לתאר כל אידיאל במלוא טהרתו.


באמת יש עניין שהעולם יתקיים לפי מידת הדין - אך יש גם חשיבות עליונה לשיתופה של מידת הרחמים; הגבר והאשה באמת שווים - אך מבחינות אחרות הם גם שונים; האדם הגיע לעולם שכולו מושלם כתיאורו של פרק א' - אך מן הצד השני, העולם ללא עמלו ועבודתו של האדם עדיין לא התחיל בהתקדמותו לקראת שלמותו - כפי שעולה מפרק ב'.


כפי שניכר משני הפרקים הראשונים בבראשית, התורה שבכתב לא מנסה לגשר על פני האידיאלים הסותרים אלא מעדיפה לתאר אותם במלוא טהרתם - על אף הסתירות ביניהם. תפקידה של התורה שבעל-פה הוא לנסות ולגשר על פני האידיאלים הסותרים, ולתאר את הדרך הנכונה לאזן ביניהם.


בשנה שעברה ביארנו במסגרת מדור זה את דרשת חז"ל המיישבת את תיאור בריאת הזכר והנקבה בפרק א' אל מול התיאור שבפרק ב' - ואת המשמעות העמוקה של תהליך ה'נסירה' לתהליכים נפשיים שונים העוברים על האדם. בדרשה שלמעלה מלמד אותנו רב אסי כיצד ייתכן שבפועל גם הגענו לעולם מושלם שנברא עבורנו בחסדי ה', אך גם שללא תפילתנו ועבודתנו - למעשה העולם כולו שומם.


רב אסי מתאר את הבריאה כפוטנציאל עצום, העומד וממתין להתממשותו על ידי האדם. מן הצד האחד על האדם להודות לה' על שהכין לפני בריאתו את כל הטוב שבעולם הזה, אך מן הצד השני על האדם לדעת שללא עבודתו הרוחנית בתפילה, ועבודתו הפיזית בפיתוח העולם - כל הפוטנציאל של הבריאה לא יבוא לידי מימוש ויישאר כעומד על פתח קרקעו של עולם.


המאמר מתפרסם בעלון 'שבתון'



 


 

 

 

בית המדרש