ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קרוב רחוק

ע"י: הרב שי פירון

במרכז פרשת השבוע שלנו עומד סיפורו של אברהם השולח את אליעזר עבדו לארם נהריים בכדי למצוא אשה ליצחק. התורה איננה מפרטת מהי הסיבה לתנאי אותו מציב אברהם לפיו על כלתו העתידית של בנו להיות אך ורק מבית אביו ולא מבנות כנען. האמת היא שלא ניתן לזהות הבדל מהותי בין בנות הכנענים לבנות ארם נהריים מפשט הפסוקים, או בלשונו של האברבנאל: "למה ציווה אברהם שלא יקח אישה מבנות הכנעני? אם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, (הרי) גם בעבר הירדן היו כן, ומה הואיל בתקנתו?"

 


במרכז פרשת השבוע שלנו עומד סיפורו של אברהם השולח את אליעזר עבדו לארם נהריים בכדי למצוא אשה ליצחק. התורה איננה מפרטת מהי הסיבה לתנאי אותו מציב אברהם לפיו על כלתו העתידית של בנו להיות אך ורק מבית אביו ולא מבנות כנען. האמת היא שלא ניתן לזהות הבדל מהותי בין בנות הכנענים לבנות ארם נהריים מפשט הפסוקים, או בלשונו של האברבנאל: "למה ציווה אברהם שלא יקח אישה מבנות הכנעני? אם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, (הרי) גם בעבר הירדן היו כן, ומה הואיל בתקנתו?"


פרשנים רבים התלבטו בשאלה זו וברצוני לבחון שתיים מהן המעלות את קרנה של המשפחה. התשובה הראשונה מבוססת על דברי המדרש הגדול לפרשתנו וכך הם דברי המדרש:


"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך": והלא כולם עובדי עבודה זרה, דכתיב: (יהושע כ"ד, ב') "בעבר הנהר ישבו אבותיכם, תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלוהים אחרים" ואברהם יצא מהם. אלא, אמר אברהם: הואיל ואני מגייר - אגייר ממשפחתי ומבית אבי,  שהן קודם לכל. ולא עוד אלא שהן קרובי תשובה. מכאן אמרו : לעולם תהא דעתו של אדם קרובה לקרוביו, ואם יש לו קרובים, עושה בטובתן, וכן הוא אומר (ישעיה נ"ח, ז'): "ומבשרך אל תתעלם".


כיוון שונה בתכלית, אך בעל מאפיינים דומים, ניתן למצוא בדבריו של הרש"ר הירש שכותב:"התהום המפרידה בין בת כנעני לבין בת אברהם גדולה כל כך שלעולם לא יתאימו זה לזו. אך אברהם ידע כי השפעת האישה הכנענית תהיה גדולה עוד יותר, מאחר והוא יושב בקרב הכנעני, ונמצאת השפעת האישה זוכה לתוספת וחיזוק על ידי קרובי המשפחה והמכרים".


שני הפירושים הללו מאדירים מוסדות שהחברה המודרנית בזה להם במידה מסוימת. המדרש למעשה מציג עמדה מנוגדת לתפיסת הגלובליזציה לפיה העולם כולו חברה אחת ללא הבדלים ומעמדות. בעוד התפיסה המערבית פורמת את שארית הקשר הלאומי ומחליפה אותו בתחושה של שייכות למרחב הכולל שבו הדאגה אל הקרובים אליך החשבת כעניין מיושן, מרוחק ולא מתקדמת, אברהם אבינו מבקש לחדד לדורות את תודעת האחריות הלאומית ולכן הוא מצווה על אליעזר לחזור לארם נהריים.


אולם אנו יודעים כי אברהם לא היה הטיפוס המסתגר. הכנסת האורחים של אברהם ואוהלו הפתוח לארבע רוחות השמיים מעידים עליו כי חשוב לו לא רק להשפיע פנימה אלא גם החוצה. זהו גם היסוד המסתתר בפירושו של הרש"ר הירש שטוען כי היכולת להתערות במציאות הכוללת מחייבת בניינה של משפחה תומכת. מכאן שהמשפחה והקהילה הם תנאי הכרחי בהתמודדות של האדם עם נוראות הסביבה. כשיש בסיס טוב וקבוצת התייחסות ברורה וחזקה, ניתן גם להיפתח אל הסביבה.


הדברים נכונים גם בימים אלה שמציאות החיים המרכיבה אותם מחייבת פתיחות מכסימלית גם אל השונים ממך, אך גם מצריכים קבוצת התייחסות קרובה המקנה ביטחון ונמל בית. מדובר במורכבות לא פשוטה שבגללה אנו נוטים לעיתים להתעלם מהצורך ליצור קשרים עם קהילות ואנשים שונים מאיתנו. בעוד שאת קהילותינו ומוסדות החינוך שלנו הקמנו לתפארת, הרי שאת החיבור הפנימי אל הזולת אנו מקיימים בצורה פחות מושלמת. לימוד פרשיות חייהם של אברהם ויצחק, מעמיד אותנו בפני חובת הסולידאריות לשותפים לדרך ובדרך זו לתרום לבניינה של האומה. בשנים האחרונות הולכים הגרעינים התורניים וסוללים דרך חשובה זו, כשהגעתן של משפחות אל מוקדי מצוקה חברתיים, כלכליים, רוחניים או לאומיים, מאפשרת להן להתמסר לצורכי המקום מבלי לוותר על חינוך והגדרת הזהות החברתית והרוחנית שלהם. זה הזמן להתפרס על פני מרחבי ארצנו, מדן ועד אילת. לא להניח מקום אחד בו לא נפעיל את סוד קסם החיים של הציונות הדתית: חיבור של תורה וחיים, חיבור של רוח וחזון עם עולם עשיר של מעש. חיבור של קצוות והפיכת החברה הישראלית לחברה יהודית אחת שלמה בבחינת "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". 

 

 

בית המדרש