ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

די לאלימות

ע"י: הרב שי פירון

לא. גלאי המתכות לא יפתרו את הבעיה. גם השומרים המוצלחים, המצלמות הסמויות והשוטרים הסמויים. הם יצליחו להעביר את האלימות למקום אחר, למנוע את גילויה לעין כל. אבל, הם לא מתמודדים איתה! לאלימות יש סיבה. אלימות היא זעקה, היא אמירה משמעותית. על מחנכים והוגי דעות להטות אוזן ולהקשיב לסיבה, לגורמי האלימות.

 


 


בקריית-ים מרוצים: גלאי המתכות בבי"ס עובד


שנה עברה מאז התקינו בכניסות לבתי הספר בעיר גלאיי מתכות. בעירייה מציינים בסיפוק כי המכשיר הוריד את מפלס האלימות וצמצם את הסכינאות


האומנם, גלאי מתכות יפחיתו את מספר מקרי האלימות בבתי הספר?


ו...מה הקשר בין פרשת השבוע לפתרון בעיית האלימות


 


אלימות קשה הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של הנוער בישראל. הרצח בקצרין העלה את העיסוק בשאלת התנהגותם של התלמידים בבתי הספר למרכז הבמה הציבורית. במרכזי הבילוי, ברחובות העיר, בכל מקום: אלימות! אלימות! אלימות!


משרד החינוך הקים ועדות רבות שעסקו בנגע הנורא. רשויות מקומיות,, המשטרה, גורמי רווחה: כולם עוסקים בשאלה: למה? מדוע?


פזמונאים רבים כתבו עליה: " אימהות ואבות, החינוך נוראי // אתם חשבתם שלא אלך בבוץ
אם תרביצו לי//סרטי אהבה משודרים מאוחר // אבל אלימות בכל שעה מותר" (אביב גפן)


לא. גלאי המתכות לא יפתרו את הבעיה. גם השומרים המוצלחים, המצלמות הסמויות והשוטרים הסמויים. הם יצליחו להעביר את האלימות למקום אחר, למנוע את גילויה לעין כל. אבל, הם לא מתמודדים איתה!


לאלימות יש סיבה. אלימות היא זעקה, היא אמירה משמעותית. על מחנכים והוגי דעות להטות אוזן ולהקשיב לסיבה, לגורמי האלימות. אני מבקש לגעת באחת הסיבות:


בפתיחת ספרו המפורסם, "מסילת ישרים",  כתב הרחמ"ל, רבי משה חיים לוצאטו:


"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". כוונתו של הרמח"ל היא שכל אדם זקוק למטרה, לאתגר, למכלול של אמונות ודעות שמניעים אותו בימי חייו. בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה הגדיר  הרב את מטרת האדם:" לצייר בנפשו סודות המושכלות ולדעת האמתות כפי מה שהן עליו"


מה הם ערכיה של החברה בישראל? על מה מתחנכים בני הנוער? מה גורם להם לקום בבוקר ולהרגיש שיש מטרה משמעותית שלשמה הם חיים, עליה הם מוכנים "למסור את הנפש"?


בשנים האחרונות, התאמצה החברה לנתץ את כל המסגרות הרעיוניות בהם האמינה: ההתיישבות, הדאגה לחלשים, הצבת הביטחון כיעד מרכזי לצעירים, ועוד


נוער זקוק לאתגרים, למטרות. נוער מחפש משמעות. הוא טרם התקלקל. הוא יודע שהכסף, לא יענה את הכל!


גם ההתמכרות לסמים ולמשקאות חריפים, ההשתוללות בכבישים, ההשתמטות משירות ביחידות מובחרות, ועוד, באו בשל התערערות התכלית, המטרה שלמה אנו חיים.


אנשי רוח, עיתונאים, מעצבי דעת קהל, זורעים מבוכה. לצערנו, לא דמויות של מתיישבים, קולטי עליה, גומלי חסדים וקציני צבא הן דמויות המופת של החברה הישראלית. ידוענים מטעם עצמם, נציגי תרבות חלולה וריקנית, הפכו להיות דמויות משמעותיות ומשפיעות.


חזרה אל התכלית, אל האידיאלים הנצחיים שלנו, תסייע לנו לראות ברכה גדולה בתיקון החברה. נער מתנדב, נער תורם לנזקקים, לא שובר, לא מזיק, לא הורס. הוא חש שיש משמעות לחייו וחבל לו לבזבז את זמנו לריק. לעומתו - נער תוהה המחפש את דרכו בחברה, נער שלא מבין לאן הולכים חייו, בוחר באחד משני הנתיבים: נתיב חוסר האמון והזלזול שבא לידי ביטוי בשבירה ובניתוץ של רכוש ובהכאת הזולת או לחילופין בנתיב הבריחה שבא לידי ביטוי בהתמכרויות שונות.


מה התפקיד שלנו בכל הסיפור הזה? ראשית, טעות לחשוב שבעיות האלימות וההתמכרות מדלגות על הציבור שלנו. גם אצלנו יש תופעות פסולות ואל לנו להעלימן. אבל, מעבר לכך, אנו חייבים להבין שיש בכוחנו לתרום להתעוררות גדולה: ליצור שיח אחר, להעמיד את השאלות העקרוניות הנוגעות לעתידנו, במרכז השיחות שלנו, בין החברים. מחד, עלינו להעמיק בלימוד שיטתי של אמונה. עיסוק מתמיד בשאלת "תכלית האדם בעולמו" יסייע לנו להשיב על השאלה: "לאן" הולכים, לקראת מה צועדים, לא להתבייש להצהיר על אידיאלים בהם אנו מאמינים ושלמענים אנו מוכנים להילחם. השניה- עוסקת בשאלת ה"מה", בסוגיית העשיה. לא להפסיק להתנדב, לסייע, לעזור. לפעול ללא לאות.


נכון, לא כולם, מתאימים לכל המשימות.


לקראת סוף ספר בראשית והירידה לגלות, מברך יעקב כל אחד מבניו בהתאם לאופיו. רק כך, יוכלו הבן וצאצאיו להתמודד עם הקשיים שיהיו במצריים. אם כל אחד יהיה מודע לכוחות המיוחדים שלו, אם כל אחד ידע מה היא הנקודה החזקה שמאפיינת אותו, הוא יוכל להתמודד עם הקשיים ולתרום לכלל.


לכל אחד מאתנו כוחות שקבלנו מה', באמצעותם, נוכל לממש את שאלת תכלית האדם ולתרום לביסוסה של החברה הישראלית.
פורסם בגליון 'חיים אמונה' 4

 

 

בית המדרש