ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ירושלים – לב האומה

ע"י: הרב שי פירון

אנו לא מכירים בערכה של ירושלים. אנו לא מבינים את מהותה, את תפקידה. ירושלים היא הלב של האומה הישראלית, מרכז ההוויה, מרכז הרוח. כל מה שעובר עלינו נשאב מרוחה של ירושלים ושב אליה.בכל יום בתפילת י"ח אנו מברכים את ברכת "בונה ירושלים". למה אנו מתכוונים? לבניה הפיזית?! לפעולה קבלנית, נדל"נית?!!


היה זה ביום שחרור ירושלים לפני מספר שנים. היכל ישיבת מרכז הרב המה בחוגגים עוטי לבן. האווירה המיוחדת, שירת ההודיה, העוצמות, "הגדיל ה' לעשות עמנו". והנה, כל הציבור עמד על רגליו בשעה שנשיא המדינה, מר חיים הרצוג (ז"ל), פסע לכיוון שולחן הנשיאות והתיישב לצידם של ראשי הישיבה, הרב שאול ישראלי (זצ"ל), הרב אברהם שפירא ולצידם, הראשון לציון, הרב אליהו.


הנשיא, בנאומו, סיפר אודות השעות שאחרי כיבוש הכותל. מתוקף תפקידו, כמושל העיר, סיפר הנשיא איך קיבל את ההחלטה להרחיב את הרחבה שלפני הכותל המערבי. להרוס  את הבתים הסמוכים לכותל, ההחלטה התקבלה על ידו, בהיוועצות עם מספר מצומצם של יועצים.


מה היה קורה לו היינו ממתינים ימים ספורים? מה היתה עמדתה של האופוזציה? של גורמים משפטיים? של התקשורת?


אנו לא מכירים בערכה של ירושלים. אנו לא מבינים את מהותה, את תפקידה. ירושלים היא הלב של האומה הישראלית, מרכז ההוויה, מרכז הרוח. כל מה שעובר עלינו נשאב מרוחה של ירושלים ושב אליה.


בכל יום בתפילת י"ח אנו מברכים את ברכת "בונה ירושלים".  למה אנו מתכוונים? לבניה הפיזית?! לפעולה קבלנית, נדל"נית?! ברור שלא!


כשזוג בא בברית נישואין, אנו מדברים על "בנין הבית", "בנין עדי עד". כוונתנו לחיבור, להתקשרות, לצירוף של שניים הבונים מושג רוחני חדש: "משפחה". כך גם בתפילה. אנו מבקשים מה' שיערה את רוחו ממרום ויסייע לנו לבנות את החיבור שלנו לירושלים. את הקישור שלנו לעיר המיוחדת הזו.


ומה יהא על אלה שאינם חשים בקרבה לירושלים? כבר האריך לבאר המלבי"ם ששלומה של ירושלים תלוי במידה רבה בשלום ביננו, וכה דבריו בביאורו לפסוק "שאלו שלום ירושלים":


"אחר שבאר שירושלים היא המעמדת חבור הגויה הכללית ואחדותה, אומר כמו שאם תשאל לשלום הגויה האישיית נשיב לו ששלומה תלוי אם האיברים והכחות שבגויה מקושרים ויש להם שלום יחדיו, כי בעת יעשה פירוד ביניהם אז יבא המות, כן אם תשאלו לשלום ירושלים נאמר התשובה ששלומה תלוי אם ישליו אהביך - אם אוהבי ירושלים יהיה ביניהם שלוה פנימית בזה תלוי שלום ירושלים, אחר שעקר ענין ירושלים היא אחדות האומה, וא"כ אם יתעורר בין אישיהם ריב ומדנים ופירוד לבבות לא נמצא שלום ירושלים, כי עקר שלומה היא אם היא כעיר שחוברה לה יחדיו, לא אם יתפרדו, והנה יש הבדל בין שלום ובין שלוה ששלום הוא השלום החיצוני ושלוה הוא השלוה הפנימית, אמר שע"י שישראל יהיה להם שלוה פנימית, שעז"א אוהביך - שיהיה אהבה ביניהם הגם שלא יהיה להם שלום עם אויביהם החיצונים זה יגרום שלום ירושלים החיצון, ואז ע"י  שיהי שלום בחילך - החיצון בהחומה הסובבת את ירושלים ע"י שיתאגדו השבטים השוכנים סביב ירושלים ולא יהיה מצות ומריבות סביב חומתה בין שבט לשבט, עי"כ יהיה גם שלוה בארמנותיך - הפנימים".  במידה רבה, היחס של אומות העולם לירושלים, תלוי ביחס שלנו, כאומה, לעיר הקודש.


אנו מאמינים שביחס שלנו לירושלים תלויה ביאת משיח צדקנו.  בסוף הגדת "והגדת לבנך" לרב שלמה ריסקין מופיע הסיפור הבא:


"אני נזכר במעשה שקרה באחד מטיולי לשכונת מאה שערים בירושלים. פגשתי שם אדם דתי מאוד, בעל נטייה לחשיבות מיסטית, ושמו ר' שמואל. הוא היה בעל חנות ספרים, והיה נוהג להימנע מדיבור (תענית דיבור) כשם שאחרים היו נוהגים למנוע עצמם ממזון. כאשר ביקרתיו בחנותו הוא בירכני, להפתעתי, בחום, ואף אמר כמה משפטים. כאשר שאלתי אותו מה פשר השמחה הפיתאומית ודברנותו יוצאת הדופן ומה גרם להן, הוא פנה אלי ואמר: "המשיח נמצא בירושלים". חייכתי, אך למרות ספקנותי הלכתי לכותל  והתפללתי בדבקות מיוחדת. באותו ערב הקשבתי לחדשות, בלא צפייה של ממש אך כמעט בתקווה לשמוע ידיעה על בוא המשיח. השבת נכנסה ויצאה. ביום ראשון, לפני נסיעתי לניו יורק, ביקרתי אצל ר' שמואל. "אמרת לי שהמשיח נמצא בירושלים?" אמרתי, "ואני חיכיתי לו לשווא". מבטו של ר' שמואל הרצין, והוא אמר: "טעות גדולה בידך. אתה סבור שאנחנו מחכים למשיח? לא, ידידי הטוב. המשיח הוא שמחכה לנו."


"ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה"(ריה"ל)


 


 


שאלות לדיון


מדוע לא הצלחנו  לבנות את מקומה של ירושלים בכלל הציבור הישראלי?


מה עלינו לעשות כדי שכלל הציבור ירגיש קשר לעיר הקודש?


 


המאמר פורסם בעלון 'חיים אמונה' מספר 7

 

 

בית המדרש