ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חנוכה-חג הבית היהודי

ע"י: הרב דוד סתיו

מדוע בחנוכה יש להתאמץ להדליק את הנר?מה משמעות הבית בחנוכה? על כך-במאמר הבא

 


יש חגים שהם חגים של בית ומשפחה: ליל הסדר, פסח, סוכות. יש חגים שאופיים יותר בישיבה מאשר בבית, שבועות, יום כיפור. ישנם חגים באמצע, ראש השנה בלילה משפחתי ביום ישיבתי, וכן חנוכה שיש בו מסיבות ואווירה משפחתית, ויש בו חשיבות לימוד כנגד ל'השכיחם תורתך'.


האם אדם שאינו נמצא בבית כלל, אלא בשטח בטיול או בצבא, האם עליו להדליק נרות במקום בו הוא נמצא אלא שרק אדם בבית צריך להדליק. לכאורה, אין שום קשר בין המצווה למציאות הבית כמו ברב המצוות שלא קשורות כלל לבית אלא לאדם. מהרמב"ם (הלכות חנוכה ד, א) משמע שחובת ההדלקה היא על בית, ונראה שמי שאינו בבית אינו מדליק כלל, כי כל עניין ההדלקה הוא על הבית[1]. ישנו דין (סוכה מו.) שהרואה נר חנוכה צריך לברך, ומסביר תוס' באחד מתירוציו שיש אנשים שאין להם בית ואינם יכולים לקיים את המצווה. מבואר בתוס' שמצוות מזוזה ומצוות נר חנוכה שתיהן מצוות של בית, ומי שאין לו בית אינו מקיים את מצוות נר חנוכה כמו שאינו מקיים מצוות מזוזה. ולכאורה, מי שאינו נמצא בבית לא יצטרך להתאמץ להיות בבית להדליק נר חנוכה, כמו שאינו יצטרך להתאמץ להיות בבית כדי לקיים מצוות מזוזה ומעקה ושאר מצוות הבית.


הרמב"ם (הלכות ברכות) מחלק בין מצוות שיש להשתדל לעשותם לבין מצוות שאם מקיים את תנאיהם מתחייב בהם, אך אין צורך להתאמץ להתחייב בהם. הרמב"ם מציין שאדם מחוייב להשתדל לקיים מצוות נר חנוכה, ולכאורה יש כאן סתירה לדבריו קודם.


ישנה מחלוקת בין הרב שר שלום גאון שטוען שחובת נר חנוכה היא על הבית/ חצר ולכן כל בני החצר יכולים להשתתף בנר אחד, לבין המגיד משנה שהחובה איננה על הבית אלא על כל אחד ואחד אף שגרים הם בבית אחד (לעומת מזוזה שברור שא"צ בשתי מזוזות בבית אחד אף שמתגוררים בו אנשים רבים).


להלכה למעשה, רוב הפוסקים טוענים שזו חובה על הבית, אך יש לחשוש לשיטות האחרות, ולהדליק בלי ברכה.


כבר בדברי הגמרא אנו מוצאים מורכבות בהגרת המצווה: "מצוות חנוכה- נר איש וביתו". מצווה על האיש או על הבית? הגמרא מביאה את דין המהדרין שהוא שדרוג המצווה מקיום אחד של בעל הבית, לקיום של כל בני הבית. מעולם לא שמענו שיש הידור בכך שכל מתגורר בבית ישים מזוזה משלו, וברור שיש כאן משהו מיוחד בנר חנוכה.


הרב קוק (עין איה) טוען שהחובה היא על האיש ועל הבית כי המאבק בין ישראל ליוון הוא מתחיל בבית ובדרך ארץ שקודם לתורה. הבית שמחנך ומכניס את היסודות לאדם הישראלי, את זה בקשו היוונים לעקור. המאבק מול תרבות יוון התחיל בבית ולא בבית המדרש, ולכן הזיכרון מתחיל בבית.


עיקר ההידור הוא ההבנה שהבית הזה מייצג הרבה אנשים שממשיכים את המסורת של הבית היהודי, ואת ההמשך של בעל הבית שמסתעף. שורש המצווה הוא בבית, ולכן זה מצווה על הבית, אך ההידור הוא להראות את מספר האנשים, וזה כבר מצווה על כל איש ואיש (וזה מתרץ את הסתירה ברמב"ם, שהדין המקורי הוא על הבית, אך יש צורך להתאמץ שכל אחד ידליק כדי להגיע להידור המצווה בה אנו מראים את המשך הבית היהודי ע"י ריבוי האנשים והצאצאים).


השיעור הועבר בשנת תשס"ו בישיבה וסוכם ע"י תלמיד בישיבה,לא עבר את ביקורת הרב


 




[1] ההדלקה בביכ"נ היא מנהג ולא מעיקר הדין.

 

 

בית המדרש