ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תרבות המערב - דיון לחנוכה

ע"י: הרב שי פירון

כיצד נתייחס לאווירה בה אנו חיים: פרסומות בוטות, חודרות, המהוות גורם מרכזי בעיצוב השפה והשיח של צעירים רבים. דיון מיוחד לחנוכה

 


"הבוקר הוצגו שיבוצי הרקדנים וצוות השופטים לקראת העונה השלישית של "רוקדים עם כוכבים". הבוקר הציגו "רשת" ו-"גיל הפקות" את הכוכבים המרקדים ואת צוות השופטים לעונה השלישית של "רוקדים עם כוכבים". (מתוך אתר nrg, חנוכה תשס"ז)


 


מה יש לנו לומר על שלל תכניות הטלויזיה המציפות את כולנו? האם "רוקדים עם כוכבים", "כוכב נולד" "אורי גלר" או כל תכנית אחרת מאלה המככבות בפריים טיים של ערוצי הטלויזיה יכולה להתקבל על דעת הכל אם רק ישנו בה את צורת הלבוש או צורת ההתבטאות, או שמא משהו במהות פסול. כיצד נתייחס לאווירה בה אנו חיים: פרסומות  בוטות, חודרות, המהוות גורם מרכזי בעיצוב השפה והשיח של צעירים רבים.   


הבה נחזור לסיפור החנוכה:


המאבק בין ישראל ליוון היה קשה ומר. היוונים גזרו גזירות רבות שמטרתן היתה להכניע את עם ישראל ולשעבדו לתרבות יוון. כחלק מפעילותם כנגד  העם  גזרו היוונים: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל" (ויקרא רבה, יג').


המפרשים הציעו הצעות רבות להבנת הגזירה ומשמעותה. להערכתנו, כאן, הוקם משרד הפרסום הראשון, כאן יצרו את הסטיקר הראשון.


אין ספק  שלסטיקר תפקיד חשוב בעיצוב בתודעה. מי לא מכיר את המשפט: "שלום עם הגולן"? מי לא יודע להוסיף למילה "שלום"  את המילה "חבר" באופן כמעט אוטומאטי. השור, כלי התחבורה המרכזי, מהווה אמצעי להפצת התרעלה היוונית. על כל שור יופיע סטיקר בו מכריז הבעלים: "אין לי חלק באלוהי ישראל".


שוו בנפשכם! יוצא היהודי לעמל יומו ועל כל שור כתובת חד משמעית: "אין לי חלק באלוהי ישראל".


כיצד משפיעה סיסמא זו על עיצוב התודעה האמונית שלו?


לאט - אבל בטוח, מחלחלת ההכרה הפסולה לתוככי ההוויה הישראלית. מדרש אחר, מדגיש את היקף הקמפיין. אם השור מביא לידי ביטוי את "פרסום החוצות" הרי שיש גם "דיוור ישיר" - לכל בית, פנימה:


"בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו:"אין לי חלק באלוהי ישראל" (מדרש חנוכה).


כאן, לא הסתפקו היונים בכתיבה. כאן התבצעה פעולה של "חקיקה". כיצד התגונן העם?  "מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם. עוד גזרו, שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו: "אין לי חלק ונחלה באלהי ישראל". מיד הלכו ישראל ומכרו שווריהם" (שם).


צורת ההתמודדות היתה ברורה וחדה. אין ברירה! עלינו לוותר על הנוחות ואולי אף על הפרנסה. עלינו לעקור את הבריחים ולמכור את השוורים ובכך להימלט מהגזירה הנוראה.


האם שיטת התמודדות הזו הצליחה לטווח ארוך. הנה,  לאחר שנים אנו מוצאים  תיאור נוקב ביחס לחשמונאים:


" כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה. אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית" (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט' עמוד ב').


כיצד יתכן שלמלכי בית חשמונאי אריסטובלוס  והורקנוס.  התרבות היוונית חלחלה לתוך בית חשמונאי.  כיצד קרה הדבר?


שמא עקיפת השאלות התרבותיות, שמא עקירת המשקופים לא מספיקה?! שמא אין בה כוח לעמוד בפני ההתלבטויות הקשות אותן היא מציבה לפתחו של המאמין?


אין ספק שלא די בהתעלמות, מחאה חיצונית או עקירה של דפוסי חיים פסולים ממחננו. כל אלה יתגלו - לאורך זמן - כלא יעילים אם לא תעקר הסיסמא מהלב! אם לא נתמודד כנגד האידאולוגיה ושורשיה.


וכמובן, כל אלה לא יעזרו אם לא נציב אלטרנטיבה.


מסיפור החנוכה נלמד שלפעולת ההתעלמות, העקירה יש תועלת קצרת טווח. את מירב המאמצים יש להפנות לבנייתה של תרבות ארץ ישראלית יהודית שורשית. תרבות אחרת שיש בכוחה להביא לידי ביטוי את ההדר המוסרי והערכי שבחיינו. בכוחנו הדבר!


 


שאלות לדיון:


נסו להשליך מצורת ההתמודדות  שלהם על ההתמודדות שלכם עם השפעות זרות? כיצד הייתם מתרגמים את "מכירת השוורים ועקירת המשקופים"?


כיצד נוכל לייצר תרבות יהודית אחרת? מה מוטל עלינו? עד אז,  מה יהיה יחסנו לתרבות העכשווית? באיזה דרך נתמודד איתה?
פורסם בגליון 'חיים אמונה' מספר 2 חנוכה תשס"ז

 

 

בית המדרש