ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חינוך ציבורי

ע"י: הרב שי פירון

שיעור שהעביר הרב שי פירון בישיבת ההסדר על תקנת יהושוע בן גמלא ומשמעותה לחינוך הציבורי בישראל



דף מקורות: תקנת יהושע בן גמלא:מחינוך פרטי לחינוך ציבורי



 


"והודעתם לבניך ולבני בניך"( דברים פרק ד' פסוק ט')


 


"ולמדתם אתם את בניכם" (דברים, פרק י"א פסוק י"ט)


 


"האב חייב בבנו, למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף להשיטו בנהר"(בבלי, קידושין כ"ט, ע"א)


 


"והוא התקין... שיהיו תינוקות הולכין לבית הספר" (ירושלמי, כתובות, פרק ח', הלכה י"א (לב ע"ג)


 


"דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש ולמדתם אותם ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"א עמוד א')


 


"לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד ... והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה". (ב"ב, שם, פירוש התוס')


 


"אני חונכתי ביחד עם אחי בן אבי ואמי מתתיהו, עשיתי חיל...והכהנים הגדולים וראשי העם היו מבקרים אותי". ("החשמונאים בספרות חז"ל", ימי בית חשמונאי, עמ' 256,חיי יוסף עמ' י"ט).


 


ב. ואמר רבא סך מקריי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי ואי איכא חמשין מותבינן תרי ואי איכא ארבעין מותבינן ליה ריש דוכאנה ומסייעין ליה ממאתא. כלומר דמותבינן ליה מלמד הדיוט שאינו ראוי ליטול שכר שלם כמלמד לפי שיושב לפני המלמד על הדוכן ומסייעו ללמד את הנערים הקטנים ולחנכן לפניו, ומה שאינו יודע הרי המלמד הבקי מלמדו. ומסייעינן ליה להאי ריש דוכנא ממאתא, כלומר דלא פחתינן ליה להאי מקרי דרדקי מאגריה משום האי אגרא דיהבינן ליה להאי ריש דוכנא, אלא יהבינא ליה למקרי דרדקי אגריה משלם ויהבינן ליה לריש דוכאנא אגרא אחרינא ממאתא לפום מאי דחזי ליה, והיינו טעמא דקרי ליה סיוע משום דלאו שכר שלם הוא. ושמעינן מינה דמחייבין ציבורא לאותוביה מקרי דרדקי בכל מאתא ומיתב ליה אגרא ומדציבורא, מדקאמר רבא מותבינן ליה ריש דוכנא ומסייעינן ליה ממאתא, דשמעת מינה דמקרי דרדקי גופיה מדבני מאתא הוא דשקיל מדציבורא. והכי נמי מסתברא, מדקתני התקין יהושע בן גמלא שיהו מושיבין מלמדי תינוקות, ואי דלא יהבינן להו אגרא מדציבורא מאי שיהו מושיבין, אלא לאו דיהבינן להו אגרא מדציבורא, והכין עדיף כי היכי דלילפו בני עניים כבני עשירים:


יד רמ"ה, ב"ב, שם.


 


"ושכר מלמדי תינוקות, תקנת חכמים היתה לפרוע מקופת הקהל בעד כל התינוקות שבעיר, בני העשירים והעניים יחד". (שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ג')


 


"וכופין בני העיר זה את זה... ולשכור מלמדים ללמד תורה לבני עניים". קרי, הגביה היא למען בני עניים...במקום שבני העיר מושיבין ביניהם מלמד תינוקות לתלמוד תורה ואין אביהן של התינוקות יכולים לשכור לבניהם מפני עניותם והקהל צריכים ליתן שכר לימודים כמו בתלמוד תורה שבמדינתנו,  גובין לפי ממון דעל העשיר מוטל יותר"


(ערוך השולחן לר' יחיאל מיכל אפשטיין, חושן משפט, קס"ג א')


 


ג. ומתקנת יהושע בן גמלא שהושיבו מלמדים בכל עיר ועיר [ב"ב כ"א א] מטעם דאותם שלא היה להם אב היו מתגדלים בלא תורה כדאמרינן שם התקינו שיהא מכניסין לחדר בני ששה בני שבעה בין אותם שיש להם אב ובין אותם שאין להם אב מפני שאצל המלמדים היו לומדים גם משנה וגמ' ועל זה שנינו באבות בן עשר למשנה בן ט"ו לגמ' שעל האב לא היה חיוב זה כמ"ש ונמצא דלאחר תקנה נשתנו הדברים דמקודם היה האב מלמדו עד י"ג שנה רק מקרא ועתה אין האב מלמדו רק ראשי פרקים כמו תורה צוה ושמע ישראל להשריש האמונה כמ"ש ותמונות האותיות ונקודותיהן עד שש או שבע ואח"כ מכניסו לחדר והמלמד מלמדו מקרא ומשנה וכו' (ערוך השולחן יורה דעה, רמ"ה, ו' )


 


ד. "מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות, מחרימין אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות. ואם לא הושיבו, מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".


(רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה א. הדברים הובאו גם בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמה, סעיף ז')


 


ה. סך מקרי דרדקי כ"ה ינוקי - אבל פחות מכאן אין בני העיר יכולין לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד" (תוספות מסכת בבא בתרא דף כ"א עמוד א' )


 


"אפילו לשנים ושלשה [תלמידים] מושיבין מלמד" (הרמב"ן)


 


 


כ"ה תינוקות, מספיק להם מלמד אחד. י היו יותר על כ"ה, עד מ', מושיבין אחר לסייעו בלימודם. הגה:  ואפילו שכרו הקהל מלמד לכל תינוקות סתם, הוא מושיב אחר לסייע בעדו, והם יתנו לו שכרו. (נ"י פ' לא יחפור).


י"א דאם אין בעיר כ"ה תינוקות,  אין בני העיר חייבים לשכור להם מלמד. (הגהות מיימוני פ"ב דת"ת ותוס' ור' ירוחם). 


וי"א דאפילו בפחות מזה, חייבים. (שם בנ"י).


 (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ה סעיף ט"ו )


 


ו. "שכר סופרים ומשנים [=מלמדים]". ירושלמי, פאה, פרק ח', סוף הלכה ז' (כא ע"א).


 


ז. "ואפשר לי לומר דהוא מדרבנן. ויצא לו לרבינו מהא דאמרינן בפרק לא יחפור [בבא בתרא כא ע"א]: 'אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב' וכו' 'שבתחלה מי שיש לו אב היה מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה לומד תורה'... כלומר שהאב בעצמו חייב ללמדו. ואם אינו יודע האב ללמוד, אינו חייב להשכיר. 'התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים' וכו', משמע דמכח התקנה חייב ללמד אותו בשכר". (לחם משנה, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ג')


 


 


ח. "אפילו מן [צ"ל: אין] בעיר כ"ה תינוקות, דהוא סך מיקרי דרדקי, כיון שיש שם תינוקות כלל, כופין אבותיהן לבני העיר לשכור מלמד בני העיר. ונותנין האבות הראוי להם [היינו אחד חלקי עשרים וחמש לכל אחד], והשאר בני העיר" (חידושי הריטב"א, בבא בתרא שם,  ד"ה אמר רבא)


 


ט. "מקרי דרדקי אנא, ומקרינא לבני עניי כבני עתירי, וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי [=מלמד תינוקות אני, ואני מלמד בני עניים כבני עשירים. ומי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר]" (בבלי, תענית כ"ד ע"א)


 


 


סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962,: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו...".


 


חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, הקובע את החינוך כזכותו של כל ילד ונער, וזה לשונו: "כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין"[1].


 


 




[1] וראה בג"ץ 1554/96 עמותת "שוחרי גיל"ת" נ' שר החינוך והתרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2.


 

 

בית המדרש