ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ייחודיות צום עשרה בטבת

ע"י: הרב דוד סתיו

תוכו אכל וקליפתו זרק זו השאלה. לעיתים רבות נראה שהדברים החיצוניים לא משפיעים וחודרים, אך לעיתים זה כמו מצור וחודר עמוק פנימה התהליך מתחיל בגלות מצוקה של אסונות, חורבן ופוגרומים, אך התהליך מסתיים בדבר לא פחות חמור ומסוכן- סכנה תרבותית בגלות השפע.

הרמב"ם בהלכות תענית (ה') מביא את התעניות והצומות שנקבעו על אסונות בעבר, והוא מדגיש שאינם ימי זיכרון למאורעות העבר, אלא לעורר הלבבות ולהזכיר את מעשינו הרעים (שהם כמו מעשי אבותינו) שגורמים להמשך הצרות. אנו מבינים את אזכור המאורע הסופי, והתאריך הקובע הוא היום הנורא מכל, אך אין מציינים את כל התהליכים כאילו הם אירועים עצמיים. מה הייחודיות של י' בטבת?

הרב הוטנר כותב שחכמים קובעים יום לכלל ישראל לנצח רק כאשר הם חודרים לעניינו של היום, ורק כך הציונים יכולים להישאר. גם מכך אנו מבינים שיש ייחוד בעצם היום, ולא רק שלב בתהליך החורבן.

הרמב"ם טוען שצמו בי' בטבת גם בזמן בית שני.

האבודרהם טוען שאם י' בטבת היה נופל בשבת, היינו צמים שלא כמו בשאר הצומות.

במסכת סופרים ישנה ברייתא, שלשה דברים קרו בחדש טבת שגרמו חשכה בעולם: ח'- תורגמה התורה ליוונית, ט'- לא ידוע, וי"א שמת עזרא הסופר, י'- יום הטלת המצור. כמובן שהסדר הכרונולוגי הוא הפוך. מהברייתא משמע שיש זיקה בין הימים, אף שהיסטורית ועניינית הם רחוקים זה מזה.

ישנה מחלוקת תנאים לגבי הציון של הצום העשירי, ר"ע טוען שבי' בטבת החל המצור (תחילת התהליך), ר"ש טוען שבה' בטבת הגיעה השמועה לבבל, ועשו יום שמועה כיום החורבן (סוף התהליך).

בפרשיות השבוע אנו מוצאים שתי יציאות לגלות: יעקב יורד לחרן, ובני ישראל יורדים למצרים. בירידה הראשונה יעקב חושש לחייו מפני עשו וזוהי גלות של מצוקה. בירידה השניה יעקב מגיע אל בנו סגן שליט מצרים, בעגלות מכובדות אך הוא עדיין חושש מגלות שפע. יעקב חושש מהתבוללות, מניתוק רוחני לאומי ותרבותי.

השמת מצור הוא התחלת התהליך שיגרום לגלות, והשליח שמגיע לבבל מגיע אל אנשים שחיים בשפע. במבט ראשון לא רואים סיכון בהשפעות האומות על עמ"י, ואת הפוטנציאל לחורבן הסופי. ביום השמת המצור, לא השתנה כלום בתוך העיר. מצור זה מלחמה לא ישירה, אלא הכנסת היריב בלי ששם לב לתוך מהלכיך, ומתחיל להכניס אותו ללחץ ולפעולות לא עצמאיות אלא בגלל פעולותיך. שאדם מתרגם את התורה ליוונית, זה מפאר ומפרסם את התורה, אך אתה 'מיוון' את התורה.

עזרא ביצע רפורמה גדולה ומעביר את העברת התורה מהכהנים לכלל האומה. עזרא משנה את הכתב התורה מכתב כנעני לכתב אשורי. עזרא הבין איך מחדשים בתורה כדי לפארה ובלי להחסיר בה. עזרא הסופר נפטר, וכבר לא ידעו איך עורכים שינויים בלי להרוס, וזה גרם לתרגום התורה ליוונית.העולם של השואה צמח מתוך אימפריה פיזית, מדעית, ותרבותית עצומה. היהודים בגרמניה לא העלו על דעתם שיכולה להיווצר רעה כזו מאומה תרבותית כזו.

תוכו אכל וקליפתו זרק זו השאלה. לעיתים רבות נראה שהדברים החיצוניים לא משפיעים וחודרים, אך לעיתים זה כמו מצור וחודר עמוק פנימה

התהליך מתחיל בגלות מצוקה של אסונות, חורבן ופוגרומים, אך התהליך מסתיים בדבר לא פחות חמור ומסוכן- סכנה תרבותית בגלות השפע.

השיעור סוכם ע"י תלמיד בישיבה, אושר לפירסום ע"י הרב

 

 

בית המדרש