ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

זה לא היא, זה אני

ע"י: הרב שי פירון

למה קשה לנו ללמוד גמרא? מה מונע מאתנו לצאת לחוויה רוחנית בין הוויות אביי ורבה? ובעצם, למה ללמוד גמרא?


 


לפני מאתיים שנה בוולוז'ין, הניחו גמרא על סטנדר כי זה היה הדבר הנכון למצטיינים שביהודי רוסיה. ומאז, ממש על טייס אוטומטי, דור אחרי דור, כל הבנים מתנדנדים מול תנא קמא. הקיבעון של ראשי הישיבות התיכוניות היום הוא כל כך חזק שהעיניים עיוורות ואינן רואות את הנערים המחפשים חוויות תורניות מגוונות יותר, רלוונטיות לחייהם.( אורי אורבך מציב אתגר לרבני הציונות הדתית )


זו לא היא, זה אני, אבל גמרא תמיד שעממה אותי. שעות על גבי שעות, מי יתן לי תמורתן, שרפתי בישיבה התיכונית כשמעל ראשי חלפו סוגיות ואוקימתות, ברייתות ותוספות, רש"י בבקיאות, ו"שב שמעתתא" בעיון (קיבלתי שלושה כאלה לבר-מצווה).


חלפו שנים. בישיבת ההסדר התיידדתי קצת עם הגמרא. עם ר"מים נכונים ובלי הבחינות והלחץ, מצאתי את עצמי נהנה מדף גמרא עסיסי, אבל גם אז לא היה מדובר בסיפור אהבה. ברבות השנים, ואני כבר התעופפתי לדרכי, הצטרפתי על בסיס וולנטרי לשיעור דף יומי, לדף שבועי, ולא יותר. חברים רבים שלי לא פתחו דף גמרא מאז שהוכרחו לעשות זאת בתיכון. והנה יהודים דתיים, נשותיהם דתיות, הבית שלהם הוא בית של מצוות וחדשות ערוץ 2, ושוב ילדיהם טוחנים גמרות בעיניים טרוטות. עשרים כרכי ש"ס וילנא מקשטים את ארון הספרים היהודי שלהם, מתנה מהחותן, והם נפתחים רק לקראת פסח, לניעור האבק.אז למה קשה לנו ללמוד גמרא? מה מונע מאתנו לצאת לחוויה רוחנית בין הוויות אביי ורבה? ובעצם, למה ללמוד גמרא?


שאלת טעם הלימוד צריכה להבחן בכמה מישורים שונים.


ראשית, התלמוד הוא המאגר ההיסטורי החשוב ביותר אחרי התנ"ך ממנו ניתן ללמוד על התהוות החיים היהודיים. אולם, לא די בכך כדי לשכנע אותנו לעמול על לימוד הגמרא ארבע - חמש שעות ביום. ללימוד התלמוד טעמים נוספים. ראשית, כבני דור דעה, קשה לנו לעשות דברים שאין אנו מבינים את שורשם. לנו חשוב להבין את הסיבה לכל מצווה, את תהליכי התהוותה. לא די לנו לדעת מה לעשות, אנו מבקשים להבין למה לעשות. לימוד הגמרא מאפשר מפגש עם שורשי הדינים, עם יסודות ההתהוות שלנו, עם הבסיס הראשוני שעל גביו נבנית ספרות ההלכה. אם אתה מעוניין להבין מנין נובע איסור "מוקצה", מה פירושה של "גרמא" ומה הן השלכותיה על הלכות שבת כמו גם על תשלום נזקים, ועוד. לימוד הגמרא מלמד אותנו לחשוב, לבחון כל סוגיה לעומקה, להבין את שורשיה.


אולם, מעבר לכך, לימוד התלמוד מפגיש אותנו עם חייהם של התנאים והאמוראים, ומדגים לנו את הווית החיים האידיליים: אנשים שחיו עולם של רוח, וחתרו לבירורה של ההלכה כמו גם המוסר. הצד האגדי שבגמרא, מדגיש שחייהם השלמים הורכבו מעיסוק בשאלות הלכתיות כמו גם בעיסוק בשאלות מוסריות ורוחניות. מכאן נובע עושר הנושאים העצום המתפרס על כל כרכי התלמוד. אולם, לא רק רקע היסטורי,  לא רק מפגש עם דמויות מופת, לא רק "כלים" חשיבתיים להבנת שורשי ההלכה יש בלימוד הגמרא.


עיקרו של הלימוד הוא רוחני. כן. הרבדים הפנימיים של דברי חכמים מגלים עומקים, תפיסות עולם, ושאיפות גדולות. בחינה עמוקה של דברי חכמים בשאלות הלכתיות פשוטות מצביעה על תפיסת עולם עשירה ומעמיקה שמגלה את שורשי הדעות: מהו היחס העקרוני לאדם, לאומה, לתורה. חז"ל עסוקים בגילוי האלוקות בשאלות החיים. חז"ל מסייעים לנו להפוך את השפה האלוקית לשפה משפטית. הגמרא, מעל הכל, היא ספר אמונה.


פורסם בעלון 'חיים אמונה' גליון 11

 

 

בית המדרש