ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אל תעמדו מנגד: חובת המחאה

ע"י: הרב שי פירון

מהי חובת המחאה?האם אנחנו כחברה עומדים בחובה זו?על כך במאמר הבא.המאמר פורסם בגליון ´חיים אמונה´ מס´ 5

 


טרגדיה מזעזעת בחולון: אישה שהיתה בחודש התשיעי להריונה נרצחה הלילה בדירתה בחולון. על פי החשד, בעלה הלם בה בראשה ולאחר מכן ניסה להתאבד. לבני הזוג שבעה ילדים, שחלקם שהו בדירה בזמן הרצח.


לבני הזוג שעלו לארץ בשנת 2004 שבעה ילדים, הצעיר ביניהם בן שנתיים וחצי, וחלקם שהו


בדירה בזמן האירוע. לפנות בוקר הועברו ילדיהם של בני הזוג לטיפולם של גורמי רווחה. אחד הבנים ששוהה בפנימיה דווח על האירוע, לאחר שככל הנראה אחד מהאחים ששהה במקום מיהר להתקשר ולספר לו על הטרגדיה. שכניהם של בני הזוג סיפרו למשטרה כי היו עדים לריבים בין השניים, ואולם לטענתם לא היה מדובר בסכסוכים קשים או אלימות. (מתוך אתר Ynet)


 


הידיעה המזעזעת הכתה בתדהמה. אדם רוצח את אשתו, מותיר שבעה יתומים, ומתאבד. זה בלתי נתפס! כיצד זה יתכן?מהו החלק החשוב בכתבה? מהו הפרט המרכזי איתו אנו צריכים ללכת לישון?


הנה, השכנים שמעו, אבל לא התערבו. הם ידעו, הכתובת היתה על הקיר. אבל, "למה אני צריך להתערב", "זה לא עסק שלי", היו חלק מהאמרות שנאמרו בין השכנים. גם בכיתה או בשבט יש מי שמשפיל ומעליב, פוגע או מכאיב לאחד מבני החבורה. ואנו? "מה זה נוגע לי", "קודם שאהיה מושלם, ואח"כ אעיר לאחרים".


בתלמוד הבבלי נאמרו דברים ברורים הנוגעים למי שרואה עוולה ולא מרים את קולו: 


"כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו; באנשי עירו - נתפס על אנשי עירו; בכל העולם כולו - נתפס על כל העולם כולו" (בבלי, שבת נד ע"ב).


כלומר, אם היה ביכולתך למנוע עבירה, להאיר, להעיר לזולת, ונמנעת מכך, אתה תענש בידי שמיים על העבירות שחברך עשה.


אדם שיכול היה למחות בפני חברו לבל יעבור עבירה, ונמנע מכך, הוא עצמו נענש בדיני שמים בגין העבירות שעשה חברו. כל אחד, חב חובת מחאה כלפי אנשי מקומו, אנשי ביתו. כל אחד אחראי על הנעשה בעירו. בעלי עמדה בשכונה, בקהילה, בכיתה, בשבט, לא יוכלו להתחמק מאחריותם נוכח מעשי עוולה אליהם יחשפו. ואילו אלה שבכוחם להשפיע על המדינה כולה, "המלך או הנשיא, שאפשר לו למחות, [מפני] שיראין מפניו ומקיימין דבריו" (רש"י), חייבים להשפיע את קולם בשעה בה הם נתקלים במעשה נורא.  מנין נובע הצורך למחות, להעיר, להשמיע קול?


ראשית, שתיקה והשלמה יוצרת כהות חושים ומערערת את רגישותו המוסרית של הצופה. אם ראית פגיעה באחר, הזדעדת, אך לא נקטת עמדה - בפעם הבאה תאבד את רגישותך!


שנית, השתיקה מובילה לחורבן גדול. העדרה של מחאה, גורם לתופעות שליליות להתגבר ולהתעצם. השתיקה עלולה להתפרש כתמיכה. לכן, אם ראית עוול ושתקת - הפכת לשותף! בספר שופטים מתאר הכתוב סכסוך נורא בין בני גלעד לבני אפרים. התוצאות היו קשות: בני גלעד טבחו בארבעים ושניים אלף איש מבני אפרים. שואל המדרש: "ומי הרג אותם? פנחס [שהיה ראש הסנהדרין באותה עת] שהיה סִפק בידו למחות ולא מיחה... וכל מי שסִפק בידו למחות ואינו מוחה, להחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר, כל דמים שנשפכין בישראל נשפכין על ידיו ... מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה" (ילקוט שמעוני, שופטים, רמז ס"ח).


שתיקה אינה פותרת מאחריות! הנה, גם חורבן הבית נגרם בשל העדר מחאה מתאימה לנוכח עוולה גדולה:


"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. שהיה אדם אחד שאהב את קמצא ושנא את בר קמצא. עשה סעודה. אמר לשמשו: לך והזמן לסעודה את קמצא, שאותו אני אוהב. הלך השמש והביא בטעות את בר קמצא השנוא. מצא בעל הבית את בר קמצא יושב ליד שולחנו. אמר לו: הרי אתה שונא אותי. מה אתה עושה כאן? השיב בר קמצא: הואיל ובאתי הנה, הנח לי ואתן לך דמי האכילה והשתיה שלי. אמר לו בעל הבית: לא. לך מכאן. אמר לו: אתן לך דמי חצי סעודתך. אמר לו - לא. אמר לו:  אתן לך דמי כל סעודתך.  השיב לו:  לא. תפס אותו בעל הבית בידו והוציאו.


אמר בר קמצא: הואיל וישבו שם חכמים ולא מיחו בידו, אלך ואלשין עליהם לפני המלך. הלך ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים. (על פי בבלי גיטין נה ב). הנה כל סיפור חורבן הבית החל כתוצאה משתיקתם של חכמים. לא קמצא ובר קמצא גרמו לחורבן. הם אלה שהביאו לידי ביטוי מחלה מוסרית נוראית: אנשים רואים עוול, ושותקים!


חובת המחאה היא הבסיס הראשוני להכרות שלנו עם משה רבינו: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ".


זו היא חובה קדושה: לא להשלים עם העוולות! למחות! לפעול! לעשות! הכל בר שינוי ובידינו הדבר. פעמים נצליח להשפיע במעגל המשפחתי, פעמים נשפיע בקהילה בכיתה ובעיר כולה, ויש מתוכנו שיזכו להשפיע על החברה כולה. ראיתם מעשה שאינו ראוי? אל תעמדו מנגד! העמידה מנגד משחיתה את נפשכם כמו גם מובילה להרס החברה, להרס האומה.

 

 

בית המדרש