ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מה בין אדר א´ לאדר ב´?

ע"י: הרב צבי יניר

השבוע נכנסנו לאדר א, כידוע נוהגים את חג הפורים באדר ב´.ננסה לברר תחילה מדוע אדר נבחר להיות החודש הכפול.בהמשך יבוארו ההבדלים בין האדרים לעניינים הלכתיים שונים

 


אדר א


השבוע נכנסנו לאדר א, כידוע נוהגים את חג הפורים באדר ב'.ננסה לברר תחילה מדוע אדר נבחר להיות החודש הכפול.


התשובה היא מאוד פשוטה. חודש אדר הוא החודש האחרון שלפני ניסן שבו חל חודש האביב[1] מאחר וכך הגיוני הוא לחכות עד הרגע האחרון על מנת לוודא שאכן יש צורך לעבר את השנה. לכן נבחר חודש אדר כחודש שאותו מעברים.


 מדוע אדר ב נבחר  להיות האדר בו נחגג פורים?


בבלי מובאת יש מחלוקת תנאים. בפשטות נראה שיש שלוש דעות -כל האופציות


בבלי מגילה דף ו עמוד ב  


תניא: קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה -


קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה.


רבי אליעזר ברבי יוסי אומר: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון.


רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יוסי: אף קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון. ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה.


לכאורה ת"ק סבר שמצות פורים נוהגת בשני האדרים למעט מגילה. דעה תמוהה שהרי מדוע לחגוג פעמיים את החג, אין שום תקדים לדבר[2]. תמוה גם מדוע מקרא מגילה יוצא דופן[3]?


ר"א בר"י- משמע שבדיעבד מועיל אדר א, אך אם ידוע מלכתחילה שמעברים  את השנה יש לחוג באדר ב' (שהרי כותב כל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון משמע שקודם כל יש לחגוג בשני).


רשב"ג- הכל באדר ב'.


כו"ע מודו שהספד ותענית אסורים בימי הפורים (היינו יד וט"ו)בשני האדרים.


התלמוד לא הבין כדברינו בשתי נקודות.


הראשונה התלמוד מזהה באופן קצת מוזר בין ת"ק לרשב"ג!!


הנקודה שניה שהתלמוד הבין אחרת היא את דעת ר"א בר"י. לדעת הבבלי ר"א בר"י סובר שלכתחילה יש לחגוג את פורים באדר א'.


רבן שמעון בן גמליאל היינו תנא קמא! - אמר רב פפא: סדר פרשיות איכא בינייהודתנא קמא סבר: לכתחילה בשני, ואי עבוד בראשון - עבוד, בר ממקרא מגילה דאף על גב דקרו בראשון קרו בשני, ורבי אליעזר ברבי יוסי סבר: אפילו מקרא מגילה לכתחילה בראשון. ורבן שמעון בן גמליאל סבר: אפילו סדר פרשיות, אי קרו בראשון - קרו בשני.


ניתן ליישב את הנקודה הראשונה לאור התוספתא בה מובאות שלוש הדעות, אך הגירסא בדברי ת"ק היא 'אין נוהגות בראשון[4]', ואז באמת הוא דומה מאוד לרשב"ג.


לגבי הנקודה השניה אכן הרשב"א על אתר מקשה ומתרץ:


קשיא מנא לן מדר' אליעזר הכי, ועוד דאם איתא מאי כל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון דקאמר דהא לדידיה מגילה אינה נוהגת בשני,


ומסתברא דקים להו דטעמא דר"א בר' יוסי כיון דלא מצריך לחזור ולקרות בשני היינו משום דכתיב בכל שנה ושנה שיהיו כל השנים זה כזה ומינה היינו לעולם אדר הסמוך לשבט משום דאין מעבירין על המצות וכדמפרש טעמא בסמוך, והא דקתני כל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון ה"ק כל המצות הנוהגות לכם בשני נוהגות בראשון, ומיהו מספקא לי לר' אליעזר בר' יוסי אם לא קראה בראשון אם קורא אותה באדר השני, ומסתברא דלא דכיון דבכל שנה ושנה פליגי מה כל שנה ושנה לרבנן אדר הסמוך לניסן דוקא ולא הסמוך לשבט אף לר' אליעזר בר' יוסי כן לעולם אדר הסמוך לשבט ולא הסמוך לניסן.


כלומר התלמוד יודע שר"א בר"י סובר תמיד בראשון ע"פ מסורת כל שהיא. ר"א בר"י התייחס לדברי חכמים האחרים הסוברים שיש לקרוא בשני, ולא שסבר ששני הוא אכן עיקר המצווה.


הנימוקים למחלוקת התנאים:


אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו: בכל שנה ושנה. רבי אליעזר ברבי יוסי סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט - אף כאן אדר הסמוך לשבט, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן - אף כאן אדר הסמוך לניסן. בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי - מסתבר טעמא, דאין מעבירין על המצות, אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? - אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף.


ההלכה נפסקה כרשב"ג ועל פיו אנו חוגגים את פורים באדר ב', כדי לסמוך גאוטלה לגאולה.


 


בר מצווה ויארצייט


מה ביחס לשאר הלכות, למשל אבלות (יארצייט), ובר מצווה? הרי כל  הטעם של לסמוך גאולה לגאולה לא שייך אלא לחג הפורים בלבד, ולא רלוונטי לגבי חגיגת בר מצווה או יארצייט.


רק נברר את השאלה. ילד שנולד בשנה שאינה מעוברת באדר, והוא יהיה בן 13 בשנה מעוברת מתי יחגוג בר מצווה?


הורה שנפטר בשנה שאינה מעוברת בחודש אדר, מתי יש לנהוג את תענית היארצייט בשנה מעוברת באדר א או באדר ב?


שו"ת מרי מינץ סימן ט מחלק, לגבי בר מצווה, הוא פוסק שללא ספק באדר ב'. כיוון שחודש העיבור בא להשלים את השנים, ויתכן שאינו בן 13 שנות חמה...
לעומת זאת לגבי יארצייט על אביו ואימו הוא אומר להתענות באדר א', כיוון שזה בא לכפרת ההורים מדוע לאחר כפרתם?


כך פוסק הרמ"א (או"ח תקס"ח סעיףז)  אם כי מביא גם דעה שיש לצום בשניהם.


לדעת המחבר-גם יארצייט הוא באדר ב'.


בית יוסף אורח חיים סימן תקסח אות ז אבל נראה שיש לצום באדר שני ולא בראשון דאמרינן בנדרים (סג.) הנודר עד אדר אם לא ידע שהשנה מעוברת עד אדר הראשון ואם ידע שהשנה מעוברת עד אדר השני והכא נמי הא ידע


כלומר לדעת ב"י סתם אדר תלוי בדעת בני אדם, וכמו שבנדרים הוא אדר ב' (אם ידע) כך גם בשאר התחומים. קצת משונה, מה הקשר בין דעת בני אדם , לבין יום היארצייט?


כנראה שזה קשור לטעם של היארצייט, לפי המחבר זה כנראה לזכור צרתו או להתעורר בתשובה ולכן זה תלוי בדעת בני אדם כיצד חשב לקיים זאת (ועדיין צ"ע, כי בפשטות יארצייט לא תלוי בדעה הפרטית של כל אחד).


 


משנכנס אדר מרבים בשמחה... אדר א'?


תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א


אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. 


האם מי שיש לו דיון משפטי עם גוי עדיף שידחהו לאדר ב' או שגם אדר א' הוא בכלל?


לענ"ד מדברי רשב"ג לעיל שפוסק  ששוין שאסורים בהספד ותענית בימי הפורים שבשני האדרים, משמע שיש שמחה גם באדר א'.  ממילא אין צורך לחכות לאדר ב', ומכאן כם מובן המנהג של בני הישיבות התיכוניות לשיר 'משה משה..." ולעשות שמח כבר מר"ח אדר א'....


להפתעתי מצאתי בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן קה, שלא סובר כך .  


ובענין משנכנס אדר מרבין בשמחה, ודאי פשטות ההלכה רק מאדר ב' דהא כתב רש"י תענית כ"ט משנכנס אדר, ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח, וזה באדר ב' דאין בין ראשון לשני אלא מקרא מגילה כפ"ק דמגילה ובירושלמי איתא דכל החודש כשר למגילה, וכדכ' והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה, וכמש"כ רמ"א או"ח תרפ"ח ס"ז, ועיין הי' ריטב"א במס' תענית שם שכ' דבר פלא, שאעפ"י שאין מזל לישראל כארז"ל מכ"מ בב' חדשים כנראה אלול ואדר לכו"ע יש מזל לישראל, ועיין בשפת אמת תענית שם שכ' דגורם שמחה באדר ע"י באחד באדר משמיעים על השקלים והתחדשות הקרבנות, וזה ודאי לא הי' אלא באדר שני ואכמ"ל, אבל אית דמוסיפין שמחה מאד"א, וטוב לב משתה תמיד.


גם שבט הלוי מכיר בכך שיש שמוסיפין שמחה, ואין לו בעיה עם זה, אך משמע שלדעתו לגבי דיון משפטי יש לחכות לאדר ב'.


 


שטרות


אדם חתם חוה וכתב רק תאריך עברי, עד אדר תשס"ח, לאיזה אדר התכוון?


תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סג עמוד א


תניא: אדר הראשון - כותב אדר הראשון, אדר שני - כותב אדר סתם, דברי ר"מ; ר' יהודה אומר: אדר הראשון - כותב סתם, אדר שני - כותב תיניין.


ההלכה נפסקה בשולחן ערוך חושן משפט סימן מ"ג סעיף כ"ח  כר' יהודה, שסתם אדר הוא אדר א!!


וכך מבואר גם התוספתא מגילה פ"א ה"ו (ליברמן) שלדעת כו"ע אדר סתם הוא אדר א', ורק נחלקו כיצד לכתוב אדר ב' בשטר, אדר תניין[5] או בקיצור אדר ת(=אדר תניין ).
(אך הרמב"ם פסק כשיטת ר"מ, וכבר דנו הפוסקים בסתירה בין פסק המחבר כאן בהלכות שטרות, לבין פסק המחבר לעניין יארצייט (לעיל או"ח תקמ"ח) ששם מוכח בב"י שלעניין נדרים הוא פוסק כרמב"ם, וע"פ הסוגיה בנדרים מוכח שהדין בשטרות ונדרים אמור להיות זהה. ואכמ"ל.)


 


 


 




[1] וכל סיבת העיבור היא לשמור על חודש האביב וחג הפסח.


[2] רק בשירה, "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע..."


[3] אוליי ניתן לישב שקריאת מגילה היתה בעיה לא פשוטה לבני הכפרים שלא היו בקיאים בה וכן הייתה להם בעיה /של מניין, שהרי לכן הקדימו להם ליום הכניסה, ולכן לא רצה ת"ק להכביד על הציבור. לעומת זאת שאר מצוות הפורים אין בעיה לכל אחד לנהוג בביתו.


[4] תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק א הלכה ו


קראו את המגלה באדר הראשון ונתעברה שנה צריכין לקרותה באדר השני שכל מצות שנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון ר' לעזר בי ר' יוסה או' משם ר' זכריה בן הקצב אין צריכין לקרותה באדר השני שכל מצות שנוהגות באדר השיני נוהגות באדר הראשון רבן שמעון בן גמליאל או' משם ר' יוסה צריכין לקרותה באדר השיני שכל מצות שנוהגות באדר השיני אין נוהגות באדר הראשון חוץ מספד ותענית שנוהגין בזה ובזה .


 


[5] בתקופת חז"ל כידוע כל השטרות נכתבו בשפה המדוברת שהייתה ארמית.

 

 

בית המדרש