ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מהלכות ליל הסדר

ע"י: הרב שי פירון

הרב שי פירון מסכם בקצרה את הלכות ליל הסדר המרכזיות


 


  1. הקדמה - עקרו של ליל הסדר הוא באמירת פסח מצה ומרור. את האמירה הפשוטה הזו יש לברר. יש בה תמצית של כל הזהות שלנו. פסח - ביטוי לבית המקדש, למטרה, לנוכחות האלוקית במציאות. מצה - התהליך. החיפזון, הדרך. מרור - המחיר אותו משלמים בדרך. בימינו - כשאין קורבן, אנו אוכלים אפיקומן, וטעמו הוא זה שנשאר בפה בסוף הסדר.

  2. ילדים - יש לנקוט בשינויים רבים שיגרמו לילדים לשאול שאלות ולהתעניין. בחז"ל מופיע "קליות ואגוזים". הרעיון הוא לתת משהו שלא מקבלים כל יום, או שבדר"כ צריך מאוד להתאמץ כדי לתת אותו. מומלץ לתת משהו מדורג, שיחייב להיות ערים כל הזמן. ניתן לשחק במעין מחפשים את המטמון, היינו שאלות שישאלו לכל אורך הסדר ובסוף יצטרכו לזהות את המתנה.

  3. ארבע כוסות - שתיית ארבע כוסות ברצף ללא אמירת דברים מההגדה בין כוס לכוס מצרפת את הכוסות לכלל כוס אחת...(רשב"ם, ר"ן) כי ענין הכוסות להיות חלק מתהליך זכרון יציאת מצריים (שולחן ערוך תע"ב, ח') יש לשתות יין מסוג משובח, שישמח אך לא יגרום לשכרות ואפשר לצאת בשתיית מיץ ענבים (הרב פרנק מקראי קודש לפסח, ח"ב סי' לה'). לכתחילה, מצווה ביין אדום (ע"פ התלמוד הירושלמי) אולם יוצאים בכל יין (שו"ע). גם נשים חייבות במצווה זו. בכל כוס צריך להיות רביעית, היינו לכל הפחות 86 מל"ל  ולדעת החזו"א 150 מל"ל.  יש למלא את הכוס עד תומה גם אם היא מכילה יותר מרביעית. כשהכוס מכילה יותר מרביעית יש לשתות את רובה. ורצוי לשתות את השיעור ברצף ולא בהפסקות.  ועל הגביע חלים כל הכללים של כוס של קידוש.

  4. הסבה - חכמים תקנו להסב, כדי שנראה בני חורין (רמב"ם, חמץ ומצה ז', ו'). יש סוברים שמצווה זו נוגעת ביחס לצורת הישיבה באותם ימים שאכלו על מעין מיטות אולם בימינו אין דין הסיבה  אולם להלכה גם בימינו חל דין הסבה. ההסבה היא ישיבה בנוח תוך הישענות על גב הכסא והטיה קלה לצד שמאל. יש להסב: באכילת כזית מצה, כורך, אפיקומן ובעת שתית ארבע כוסות.

  5. מצה -   לחלק מהדעות כזית מצה הוא  כ - 30 ג' וזהו משקלה של מצת מכונה שלמה. לפי"ז יש לאכול בליל הסדר לכל הפחות ארבע מצות מכונה (שתיים באכילת מצה: המוציא וכזית מצה, אחת בכורך ואחת באפיקומן [ יש דעה שגם אפיקומן צריך שני כזית]). אחרים, חלקו וסברו שכזית הוא כשליש מצת מכונה ולפיכך חובה לאכול לכל הפחות מצה ושליש. את המצה יש לאכול תוך כדי "אכילת פרס" והוא לדעת החת"ס 9 דקות, והדעה המינימאלית היא 4 דקות (ר"ח נאה). ואין להפסיק תוך כדי אכילת המצה.


 

 

בית המדרש