ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קיצור דיני יו"ט שני לבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ

ע"י: הרב רונן נויברט

הרב רונן נויבירט מסכם לבני א"י השוהים בחו"ל (ובכללם שליחי סוכנות ודומיהם) את הלכות יום טוב שני של גלויות


הקדמה


א. שליחי הסוכנות נחשבים כבני א"י גם אם שוהים יותר משנה בחו"ל, מאחר והסוכנות מגבילה את שהותם בחו"ל (פסקו של הרב גורן)


ב. אעפ"כ מחויבים הם לשמור חלק מדיני יו"ט שני מפאת המחלוקת.


ג. אוירת חג: חובה להסתובב בבגדי חג באזור בו מתגוררים יהודים.


 


איסור מלאכה בפרהסיא ובצינעה


ד. כל מלאכת חילול חג בפרהסיא אסורה לכולי עלמא.


ה. מלאכה הנעשית בצינעה אסורה לרוב הפוסקים (למעט הט"ז והמהרש"ל). שתי סיבות לדבר :


a. כדי לא להביא לזלזול בתקנת יו"ט שני. כלומר, מפאת כבוד למקומיים וכדי שהם לא יבואו לזלזל ביו"ט שני אנו מחויבים לשמור חלק מדיניו.


b. כל דבר שבצנעה יכול להתגלות (רדב"ז, מג"א)


ו. גם מלאכת דרבנן אסורה מאותה הסיבה של מחלוקת - לא תתגודדו.


ז. מלאכה אשר יכולה להתבצע באופן מותר ביו"ט, מותר לעשות בצינעה מאחר וגם אם תתגלה, יתלו שהדבר נעשה בהיתר. לפיכך :


a. מותר לבשל ביו"ט שני עבור שבת, מאחר וניתן לעשות זאת בהיתר ע"י עירוב תבשילין, וכן מותר להעביר אש.


b. מותר להדליק-לכבות אור מאחר וניתן לתלות שהדבר נעשה ע"י שעון שבת (אגרות משה או"ח ד' ק"ה)


c. מותר לטלטל מוקצה מאחר וניתן לתלות שזה נעשה בדרך מותרת. (וכמובן רק בצינעה)


d. אסור להפעיל מכשירים אלקטרוניים שאין דרך להפעילם בשבת (מחשב,טלויזיה, טלפון וכו)


e. אסור להתגלח לכו"ע כיוון שאין פרהסיא גדול מזה, אך מותר להתקלח כיוון שישנן דרכים מותרות לעשות כן ביו"ט.


ח. בשעת הדחק (בלבד!!!) ניתן להסתמך על הט"ז ולעשות מלאכות בצינעה באופן שאין סיכוי שהדבר יראה כלפי חוץ.



תפילות


ט.   בחול המועד (שני של פסח וסוכות) יש להתפלל בביה"כ. כאשר הציבור מתפלל שמונה עשרה של יום טוב, יתפלל תפילת שמונה עשרה של חול.  


י.אם עבורו זה יום חול (כשמיני של פסח או שמחת תורה) יש להתפלל בבית את תפילת החול ויניח תפילין בצינעא בביתו. אם חסרונו בבית הכנסת יורגש (כגון כשיש רק ביכ"נ אחד באזור והשליח מוכר היטב בקהילה או שהינו אורח כבוד) , יש להגיע לאחר מכן לבית הכנסת (ולהשתדל להסוות את סימני הרצועות של התפילין).


יא. בהתפללו עם הציבור לא יעלה להיות חזן ולא יכה על ליבו ב"סלח לנו".


יב. אם אין חזן אחר וללא היותו ש"ץ התפילה תתבטל, יש על מי לסמוך (שיטת המהר"ם ב"ח) ויעלה כשליח צבור.


יג.  עליה לתורה: בחול המועד ניתן לעלות באחד מארבעת העליות הראשונות (בהן גם הוא מחויב). ביום חול אינו עולה אא"כ זהו יום שני או חמישי ואש מותר לעלות באחת משלוש העליות הראשונות. בדיעבד אם קראו לו - יעלה ויברך.


יד.כהנים: יעלה לדוכן ויאמר את הברכה, ביון אם יש שם כהן אחר ובין אם לא.


טו. השלמת מנין: גם אם אינו מחויב בתפילה מסוימת (כגון: מוסף) יכול להשלים למנין.



הדלקת נרות, קידוש והבדלה


טז. יש להדליק נרות בלא ברכה.


יז. אין לערוך קידוש וכמובן שאינו מוציא יד"ח את בני חו"ל.


יח. יש לערוך הבדלה בצינעא.



סדר שני


יט. המוזמן לסדר שני לא יברך את הברכות למעט ברכות הנהנין.


כ. ברכת הגפן יש לברך רק על הכוס הראשונה והשלישית ויכוון גם על הכוס השנייה והרביעית בהתאמה כיוון שיש ספק לגבי צורך הברכה בכוסות אלו.


כא. אין חייב לאכול כשעור מהמצות והמרור.


כב. אם הוא עורך הסדר, יתן למקומיים לברך הברכות. כמוכן יש לוודא שמקומי יקריא את הקטע של "כל שלא אמר ג' דברים אלו לא יצא יד"ח..."

 

 

בית המדרש