ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חסד שבמלכות

ע"י: הרב עזריאל אריאל

כדי שמלכות ישראל אכן לא תהפוך לעריצות, נדרש לבנותה על יסודות אחרים, יסודות של חסד. בית המלוכה הישראלי צומח מתוך סיפור של סבל ועוני מחד, וצדקה וחסד מאידך. ומאז שמעו וידעו כל העמים "כי מלכי בית ישראל, כי מלכי חסד הם".


שני סיפורים יש במגילת רות. האחד - הגלוי - הוא סיפורם של אלימלך ונעמי, רות ובועז. והשני - המכוסה והנסתר - סיפורה של מלכות ישראל. הסיפור הגלוי - סיפור של חסד הוא. ראשיתו באלימלך שסירב לפתוח את אוצרותיו בפני בני עמו בשעת צרתם, ירד למואב ומת בעוונו (ולצדו אשתו נעמי, שהיתה נעימה במעשיה, ורק נגררה אחריו לגלות). סיפור החסד ממשיך בחסדיה של רות עם נעמי חמותה, במעשי החסד של תושבי בית לחם המזמינים את העניים ללקוט בשדותיהם, ומסתיים בגאולתה של רות על ידי בועז. אך זהו רק סיפור אחד. בתוכו מסתתר סיפור נוסף, אשר ראשיתו נעוצה בתוך סיבוכיה של תקופת השופטים, באותם ימים אשר בהם אין מלך בישראל, וסופו בלידת משיח ה', דוד מלך ישראל. ומיד נעצרים אנו ותמהים: מה הקשר בין אותם סיפורים? הרי מלכות, כל עניינה הוא משפט ומלחמות, ומה לה ולסיפורי חסד?
כאמור, סיפורה של המגילה מתרחש בתקופת השופטים. "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". לית דין ולית דיין. הדור שופט את שופטיו. הפלישתים עולים ומתגברים והמצב קרוב לכלל ייאוש. במדרש, מכונה אחד מבניו של אלימלך בשם "יואש", מפני שנתייאשו מן הגאולה. אדם אחד, יש בכוחו לבנות את מלכות ישראל. הלא הוא אלימלך. שמו מעיד על ייעודו, להקים מלכות שתתן ביטוי למלכות ה' עלי אדמות: א-לִי מלך. אולם הוא ומשפחתו הכזיבו ואיכזבו, ועל כן נקראו במדרש "אנשי כוזבא". התייחסותו לשאלת המלכות היתה למען עצמו, בבחינת אלַי מלך, אלַי - למעני ובשבילי - תבוא המלכות. על כן הוא בוחר בבריחה מעמו הסובל, ועל כך נתן את הדין.
המלכות בישראל - בעייתית היא עד מאד. אנוכיותו של האדם המתמנה למלך ואומר "אלַי תבוא מלכות" תהפוך את המלכות מכלי שרת ביד ה' ועמו לעריצות המשרתת את המלך עצמו. לכן אין זה טבעי לישראל למנות להם מלך. התורה עצמה מודיעה לנו שהבקשה למנות מלך תבוא מתוך רצון לחקות את הגויים בסביבה ולא מתוך נטייה לאומית טבעית. גם המציאות הראתה שהמלכות קמה רק מתוך אילוץ חיצוני של התגברות הפלישתים.


כדי שמלכות ישראל אכן לא תהפוך לעריצות, נדרש לבנותה על יסודות אחרים, יסודות של חסד. בית המלוכה הישראלי צומח מתוך סיפור של סבל ועוני מחד, וצדקה וחסד מאידך. ומאז שמעו וידעו כל העמים "כי מלכי בית ישראל, כי מלכי חסד הם". את הנטייה והכישרון למלכות שואב עם ישראל דווקא מן השכנים. רות וערפה - נסיכות ובנות מלכים הן, בנותיו של עגלון מלך מואב, מהן צומחת מלכות ישראל. אלא שהתוכן מתברר בכור המבחן היהודי. ערפה - המפנה עורף לחמותה בעת צרתה - נדחית (וממנה יוצא גלית). רות, לעומתה, היא אשת החסד שראתה את דברי חמותה ודבקה בה למרות הכל. היא הנבחרת וממנה יצא דוד מלך ישראל. רות - מלשון רוויה - שלמות אישית המאפשרת לכוחות בלתי מוגבלים של נתינה להישפך החוצה ללא גבולות. לכן, היא שנבחרה להיות "אִימה של מלכות".

 

 

בית המדרש