ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

ע"י: הרב רונן נויברט

מה ההלכה בתשעה באב שחל במוצ"ש?כיצד נוהגים עם סעודה שלישית?על כך במאמר הבא


הקדמה


א. אמרו חז"ל במסכת תענית[1] :"רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְתִשְׁעָה בְאָב אֵינוּ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאָכָה בְתִּשְׁעָה בְאָב וְאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בְשִׂמְחָתָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה סו) "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאָבְּלִים עָלֶיהָ", מִכָּאן אָמְרוּ, כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְשִׂמְחָתָהּ, וּשְׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ.".


ב. מטרת צום תשעה באב הינה להתעסק בתשובה, באבלות על ביהמ"ק, בלימוד אגדות החורבן, סיפורי השואה וכדומה. אין המטרה של יום זה לחפש דרכים להעביר את הצום מהר ככל שניתן ע"י מלאכה שאינה חיונית, שינה, צפייה בסרטים (שאינם מענייני החורבן) וכו'. כדאי הוא בית מקדשנו שנקדיש למענו כראוי ולו יום אחד בשנה, גם אם הדבר "עולה" במחירו של יום חופשי, וכמובן שאין זה מן הראוי להשתמש ביום קדוש זה להשלמת כל ה"סידורים" שנצטברו במשך הזמן.


ג. מותר וראוי לעסוק בתשעה באב בלימוד מענייני היום, כדוגמת לימוד מגילת איכה, אגדות החורבן ופירושיהם, ספרי השואה (כגון: אם הבנים שמחה, אש קודש וכו') וכדומה. יתר על כן, יש רבים המתירים ללמוד תורה בכל עניין בתשעה באב, ובכל מקרה, עדיף להתעסק בכל לימוד תורה, גם אם זה לימוד ה"משמח את הלב" מאשר להתעסק בקריאת עיתונים ובשאר דברים שאינם מענייני הצום.


ד. אין די ב"אמירת" קינות בתשעה באב. יש לקונן קינות. על מנת לזכות לכך, ראוי לכל אדם שיתכונן במעט לפני אמירת הקינות ע"י עיון בקינות, בביאוריהן ובמקורותיהן על מנת שיכיר את תוכנן, ויוכל ביתר קלות להתחבר לכאב ולטרגדיית החורבן שמאחוריהן. טוב לומר מעט בכוונה מהרבה ללא כוונה. בכל מקרה, אין להפוך את אמירת הקינות למרדף אחר החזן ולתחרות קריאה מהירה.


ה. אין לעסוק בשיחות של שחוק וקלות ראש וכן בשיחות בנושאים של שמחה וחולין. אין זה מן הראוי לתכנן במהלך התענית טיולים ואירועים או לעסוק בכל דבר בטל, בבחינת תפיסת הטפל והנחת העיקר.


 


סעודה מפסקת (סעודה שלישית)


א. מותר לאכול סעודה שלישית כדרכו בכל שבת, ומותר בבשר ויין וכן בזמירות שבת[2] כדרכו.


ב. יש לסיים את הסעודה עד שקיעת החמה (19:30 השנה)


ג. אין נוהגים בשום מנהג אבילות עד מוצ"ש (למעט אכילה, שתייה ורחיצה משעת שקיעת החמה).


ד. מיד עם צאת השבת[3] אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים את נעלי השבת.


ה. מברכים ברכת "בורא מאורי האש" בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית ולפני קריאת מגילת איכה.


ו. אשה שלא שמעה ברכת מאורי האש בבית הכנסת תברך בביתה.


ז. ההבדלה במוצאי תשעה באב היא ללא ברכת הבשמים והאש וללא הפסוקים המקדימים, ואין להתחיל לאכול בטרם קיים מצוות הבדלה.


ח. שותים מיין ההבדלה וא"צ לתת לתינוק[4]. מברכים ברכה אחרונה "על הגפן" מיד, עוד לפני הסעודה[5].


 


מעוברת, מינקת, יולדת וחולה


א. יולדת במהלך 30 יום[6] מלידתה פטורה מלצום אא"כ בטוחה ביכולתה לצום. ומ"מ תשתדל לצום לפחות עד הבוקר[7]. אם החלה לצום וחשה שקשה עליה הדבר - תפסיק מיד.


ב. מעוברת צמה כרגיל. אמנם, בכל מקום של ספק מחלה הנובעת מן הצום, כגון: חולשה יתירה, סחרחורות מעבר לרגילות, דפיקות לב, לחץ דם חריג וחום הנובע מהצום, יש מקום להקל[8] ולאכול ובפרט בחודשי ההריון הראשונים. בכל מקרה מעין זה, רצוי לעשות שאלת רב אם ניתן. עכ"פ, אין להחמיר סתם ולסכן את ההריון חלילה.


ג. מינקת צמה כרגיל. אמנם במקום שהתינוק יונק בלבד ואין לה די חלב וכן בכל חשש שהחלב יפסק כתוצאה מהצום יש מקום להקל[9] ולאכול ולשתות כפי הנצרך לה. כאמור לעיל, רצוי לעשות שאלת רב בכל מקרה כנ"ל. עכ"פ, אין צורך[10] לתת לתינוק היונק בלבד תחליפי חלב בכדי שלא להפסיק את הצום.


ד. חולה שהתענית קשה לו אף שאינו מרותק[11] למיטתו, מותר לו לאכול ולשתות ככל צרכו. אמנם, אם סובל ממיחושים בעלמא, כגון: כאב ראש או כאב בטן, לא יפסיק את הצום בשל כך.


ה. מותר ליטול כדורים וגלולות. מי שחייב מים לבולעם, ישתמש במים בכמות מינימלית (ויש עניין לערב במים דבר מר, כך שלא תהיה הנאה מהמים).


ו. בכל מקום שהותר לאכול ולשתות, אין צורך באכילת שיעורין[12]. אעפ"כ יש לאכול רק כפי הנצרך להתאושש ולהמשיך בתענית ככל שניתן - אין כל מושג הלכתי של "שבירת הצום". בכל מקרה, אין לאכול ולשתות מאכלי תענוגים .


 


תפילות


א. נוהגין להסיר הפרוכת בליל ת"ב לאחר אמירת ברכו. נוהגים לתלותה מחדש במנחה.


ב. ערבית: לאחר תפילת עמידה של ערבית אומרים קדיש עם תתקבל. לאחר מכן מגילת איכה, קינות "ואתה קדוש" וקדיש שלם ללא תתקבל.


ג. תפילת שחרית : א"א פטום הקטורת ולא קרבנות למעט קרבן התמיד[13] וי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן.


ד. אין נושאין כפיים בשחרית.


ה. ציצית קטן : יש ספק לגבי הברכה[14] ולכן טוב לישן בציצית.


ו. מנהג העולם[15] שלא לנשק הציציות בברוך שאמר ובקריאת שמע.


ז. במנחה : המנהג הנכון לקרות פרשיות ק"ש עם התפילין . (אע"פ שהמשנ"ב[16] כתב שיש להזהר בזה שלא יהא כלומד בתורה, כתבו רבים מן האחרונים[17] שאין לחוש לכך כיוון שמתכוון מצד מצוות תפילין).


ח. בתפילת "נחם" - כאשר מזכירים את "העיר האבלה החריבה הבזויה והשוממה" יש לכוון על מקום המקדש, אשר "שועלים הלכו בו".


ט. אין זה מכבוד בית הכנסת לשבת בו יחפים ללא גרביים וע"כ ההולך בנעלי בית, אין לו להסירם בבית הכנסת[18].


י. קידוש לבנה : אומרים במוצאי תשעה באב, וישתדל לאכול לפניכן כדי שיעשה מתוך שמחה ולא מתוך ניוול ואבלות.


 


רחיצה וסיכה


א. רחיצה להעברת לכלוך מותרת , אמנם רק במקום הטינוף.


ב. נטילת ידיים מותרת עד קשרי האצבעות.


ג. אם שוטפים מאכלים או מדיחים כלים לצורך ארוחת הערב (לאחר חצות היום כמובן) יש להזהר[19] שלא לשטוף במים חמים.


ד. רחיצת הפה אסורה, אמנם מותר לצחצח במברשת ללא משחה ומים[20] ובתנאי שלא יבלע. מי שיש לו צער גדול מאוד, יכול[21] אף לשטוף במים ללא משחה ובתנאי שלא יבלע ולא יגיעו מים לגרונו.


ה. שימוש בבשמים : הדבר נמצא במחלוקת האחרונים[22] וראוי להחמיר אא"כ יש צורך גדול. בכל מקרה גם האוסרים דנו בהרחת בשמים כגון: טבק ובכל שימוש אחר לצורך תענוג . בשימוש בבשמים למטרות ניקיון גרידא כגון : דאודורנט - ניתן להקל[23] בכל מקרה.


 


נעילת הסנדל


א. נעל שאינה עשויה מעור אך מחופה בעור[24] (מלמעלה או מהצדדים)- אסורה. ואם זוהי רצועה קטנה שאינה מחזיקה את הנעל - יש להקל[25] בכך.


ב. כיום שאין הבדל רב בין נעלי עור לנעלים אחרות, אין מקום להקל[26] לחולה וליולדת בנעילת הסנדל אלא אם כן יש צורך גדול בכך.


 


איסור מלאכה


א. יש להימנע ממלאכה עד חצות אא"כ המלאכה חיונית. במה דברים אמורים : במלאכה ארוכה שמסיחה הדעת מן האבלות, אמנם מלאכה קצרה[27] כגון: קשירה, הדלקת נר וכדומה מותרת.


ב. מלאכת דבר האבד מותרת.


ג. בישול למוצאי הצום: מותר מחצות היום.


ד. יש להמנע משטיפה הכלים הנותרים במוצ"ש ולחכות לחצות היום.


ה. עישון: הפוסקים התירו מחצות היום ויש להחמיר ולאסור לפחות ביום זה מדין "ונשמרתם לנפשותיכם מאד" וחמירא סכנתא מאיסורא.


 


מנהגי אבלות נוספים


א. אין יושבים על כסאות וספסלים עד חצות היום כאבלים ממש. מותר לשבת על ספסל נמוך.


ב. טוב לשים מפסיק בינו לבין הקרקע כך שלא ישב ע"ג הארץ ממש (ע"פ תורת הקבלה[28]), ברם למעוברות שהדבר קשה להם וכן לחולים (ובפרט לסובלים מבעיות גב) מותר לשבת כדרכם.


ג. יש להצטער קצת גם במשכב - לדוג' : במקום שני כרים - לשים אחד (וניתן לגוון בשינוי).


ד. אמירת שלום אסורה, ואסור אף לומר בוקר טוב ועונים בשפה רפה. ומודיעים למי שאינו יודע.


ה. אין נוהגין[29] לילך לבית הקברות בתשעה באב, ויסוד העניין בתורת הקבלה.


 


אבלות בעשירי באב


א. בעשירי באב נשרף בית מקדשנו וע"כ ממשיכים בו חלק ממנהגי האבלות עד חצות היום.


ב. בשר ויין אסורים עד חצות אמנם תבשיל בשר מותר (כגון : מרק).


ג. אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד חדש.


ד. שמיעת מוזיקה אסורה גם היא עד חצות היום.


ה. לכבס, לספר, להתגלח ולרחוץ - אסורים עד חצות היום.


 




[1] דף ל:


[2] עיין אגרות משה ח"ד קי"ב


[3] עיין שמירת שבת כהלכתה, פרק כ"ח הע' קע"ט


[4] משנ"ב תקנ"ו סק"ג


[5] פסקי תשובות, תקנ"ו הע' 7


[6] וכן להלכה גם לאשכנזים , ערוך השלחן תקנ"ד ז'-ח', יביע אומר חלק ז-או"ח סימן מט


[7] שו"ת אבני נזר חלק או"ח סימן תקמ


[8] פסקי תשובות, תקנ"ד ה'


[9] עיין פסקי תשובות תקנ"ד ו' בשם החזו"א


[10] שם


[11] ערוך השלחן תקנ"ד ז'


[12] ערוך השלחן תקנ"ד ז', ציץ אליעזר ח"י כ"ה ט"ז


[13] משנ"ב


[14] הגר"א


[15] פסקי תשובות תקנ"ה ב'


[16] בסימן תקנ"ה


[17] ומובאים בפסקי תשובות תקנ"ה ג'


[18] הרב שלמה אבינר, עם כלביא


[19] פסקי תשובות תקנ"ד כ"א


[20] מנחת יצחק ק"ט


[21] משנ"ב תקס"ז י"א בשם החיי אדם ואליה רבה


[22]  הש"ך ביו"ד רס"ה י"ב מיקל וכתב "שלא שמענו מזה" ואילו הבאה"ט תקנ"א ל"ט מביא גם דעות להחמיר .


[23] ע"פ ביה"ל תקנ"ד ד"ה סיכה וע"ע פסקי תשובות תקנ"ד י"ד


[24] שו"ע תקנ"ד ט"ז, משנ"ב שם ל"א


[25] עיין פסקי תשובות תרי"ד ב'


[26] מנחת שלמה צ"א


[27] רמ"א תקנ"ד, כב


[28] שערי תשובה


[29] עיין פסקי תשובות תקנ"ט י"א

 

 

בית המדרש