ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

היוונים ומלחמתם ב´אתה חוננתנו´

ע"י: מזור לבנוני

החשמונאים נצחו כיוון שתורת הייחודיות מנצחת, אך בדבר שבזכותו נצחו בו הם נפלו. הם לא הצליחו להשכיל לחיות ע"פ חיי הייחודיות וההבדלה, ומלכותם נסתאבה וחרבה, כיוון שערבבו את ייחודיות הכהונה והמלוכה.


[1]בברכת 'אתה חונן' בערבית של מוצאי שבתות אנו מוסיפים את תפילת 'אתה חוננתנו'. בתפילה זו אנו מבטאים את ההבדלות שהבדיל הקב"ה בעולם: בין קדש לחול; בין אור לחשך; בין ישראל לעמים; בין ימי המעשה ליום השבת. הבדלות אלו הם בסיס איתן להבדל בין היהדות לדתות אחרות. ההבדלה מתרגמת בלעז לטרנצדנטיות, היא אותה קדושה המייחדת את היהדות[2].


היוונים לא היו אנטי דתיים, הם פשוט לא יכלו לקבל את עצם ההבדלות האלה, שאינם נתפסות בשכל ובהגיון. מלחמתם היתה נגד רעיון ההבדלות: הם נלחמו בשבת המובדלת מימי המעשה[3]; הם נלחמו בברית המילה המבדילה בין היהודים לשאר העמים ואין בה שום הגיון; הם רצו לתרגם את התנ"ך כדי להלחם בעדיפותה של שפת הקודש; הם העצימו את תרבות הגוף כדי להלחם בהבדלה בין חומר ורוח; הם טמאו כל השמנים (ולא שפכו אותם) כדי להלחם בהבדלה בין טומאה וטהרה.


המלחמה כנגד ההבדלות היא החשכה, שכן האור הוא המאפשר את יכולת ההבחנה בין כל העצמים בעולם[4]. היוונים רצו להחשיך את העולם ושלא תהיה כל יכולת הבדלה בעולם. הם ניסו לבטל את הייחודיות, את הדרך המיוחדת. מה הפריע להם כ"כ? כנראה תרבות החכמה המפותחת מאוד של היוונים (פילוסופיה) וההגיון הרב שלה הפריעו להם לעכל את הרעיון של ההבדלה שאינו נתפס בהגיון[5].


'נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי'. אנו מצווים להדליק נרות, ולהאיר את החושך[6]. ההבדלות הם המורות שיש רמות והדרגות בעולם, יש דברים אמיתיים ונכונים, ויש כאלה שלא. היוונים לא היו מוכנים לקבל את הרעיון שיש דברים במציאות שאינם טובים[7]. הם העצימו כל דבר טבעי, את גוף האדם, את תאוותיו וכד'. אנחנו רוצים לפרסם בעולם את תורת הייחודיות וההבדלה, שנותנת מקום להשתפרות ולשכלול, ושטוענת שיש דברים נכונים ויש דברים שלא, יש דברים טהורים ויש דברים שלא וכד'.


ניצחון החשמונאים היה נצחון טמאים ביד טהורים, להראות שלא הכל עובד ע"פ ההגיון הפשוט. ניצחון האור על החושך גובּה ע"י הוכחה מגבוה של הקב"ה, שלא היה מוכן להשאיר חושך אפילו שמונה ימים (עד שיגיע שמן חדש), ובצע את נס פח שמן, שהוא המסמר האחרון במלחמת האור. עד היום אנו מצווים להדליק נרות כפרסום נס נצחון המלחמה, שכבר בסיומה הראה הקב"ה איך נחגוג את נצחון האור על החושך.


כפי שראינו היוונים לא נלחמו כנגד תכני התורה, ונגד החכמה שבתורה, אלא כנגד רעיון ההבדלה. מסיבה זו אין תוכן מיוחד לחנוכה, וזהו חג שאינו יכול להכתב. כל זמן צריך לראות מהם המלחמות נגד היהדות, וזה תכנו של החג בדור ההוא.


החשמונאים נצחו כיוון שתורת הייחודיות מנצחת, אך בדבר שבזכותו נצחו בו הם נפלו. הם לא הצליחו להשכיל לחיות ע"פ חיי הייחודיות וההבדלה, ומלכותם נסתאבה וחרבה, כיוון שערבבו את ייחודיות הכהונה והמלוכה.


 




[1] המאמר נכתב בעקבות למוד ודיון עם חברי אריאל שפנייר.


[2] כתרגומו של הרב סולובייצ'יק: קדוש, קדוש, קדוש= טרנצדנטי, טרנצדנטי, טרנצדנטי.


[3] ואין בחלוקה לשבע שום הגיון, לעומת החלוקות לחודש ושנה המגובות בטבע.


[4] שרוצים לדעת מתי מותר להתפלל בבוקר, ורוצים לדעת מתי מתחיל האור, בודקים מתי אפשר להבדיל בין צבעים/ אנשים...


[5] ועל כן ניסו להעבירם דוקא מחוקי רצונך, שהם המצוות ללא ההיגיון האנושי. א"א להתעלם מן הדמיון בין "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" לבין "אתה חוננתנו למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך".


[6] כמובן, שלא במקרה נופל החג בימים החשוכים ביותר בשנה (הלילות הארוכים בשנה, הירח מכוסה כולו), ועיין בע"ז ח. .


[7] גם הרעיון של אל אחד אל מול תרבות ריבוי האלים של היוונים, מבטא את המצאות מוסר מחייב לעומת הע"ז הסבלנית...

 

 

בית המדרש