ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מעברות לחרות

ע"י: רועי זמיר

ישנה עבדות שבאה בכפיה פיזית, ממשית, אדם נאנס בכוח לעשות מלאכה קשה עבור אדם אחר. אך ישנה גם עבדות מסוג אחר, עבדות שקטה ופחות מורגשת בה אדם משתעבד לאדם אחר מכוח מניפולציות ופיתויים שמוצגים בפניו.


פרשת שמות פותחת בסיפור העבדות של בני ישראל במצריים ונחתמת בהתגלות ה' למשה ופנייה של משה אל פרעה בתביעה לשלח את העם. העבודה שמטילים המצרים על בני ישראל מכונה בתורה עבודת פרך. חז"ל פרוש מושג זה בשני אופנים. רבי שמואל בר נחמן אומר שהמילה פרך היא מלשון פריכה ושבירה (כמו חטיף פריך) . זאת אומרת שהעבודה שהוטלה עליהם הייתה כזו ששוברת את הגוף. ואילו רבי אליעזר דורש את המילה פרך כמילה המורכבת משני מילים פה רך זאת אומרת שהעבודה שהוטלה עליהם נעשתה על ידי פיתוי בלשון רכה. המדרש מספר שבתחילה פרעה השתתף יחד עם בני ישראל בעבודה והוביל תהליך איטי של שכנוע שרק בסופו מצאו עצמם בני ישראל עבדים לפרעה.


נראה שאין מחלוקת בין שני הפרושים הללו. הם מציגים לנו שני פנים שונות של מושג העבדות. ישנה עבדות כזו שבאה בכפיה פיזית, ממשית, אדם נאנס בכוח לעשות מלאכה קשה עבור אדם אחר. אך ישנה גם עבדות מסוג אחר, עבדות שקטה ופחות מורגשת בה אדם משתעבד לאדם אחר מכוח מניפולציות ופיתויים שמוצגים בפניו. העבדות מהסוג הראשון היא עבדות הגוף. העבדות מהסוג השני היא עבדות הנפש. במובן מסוים דווקא העבדות מהסוג השני קשה יותר מכיוון שלא תמיד העבד יכול להבחין בה בזמן ולהינצל ממנה.


בסביבה בה אנו חיים אנחנו לא נתקלים הרבה בעבדים ובעבודת פרך במובן הקלאסי של הביטוי. לכפות אדם לעבוד עבודת פרך באופן שמופיע הפירוש הראשון, עבודה המפרכת את הגוף זו פעולה לא חוקית. לעומת זאת עבודת פרך במובן השני, עבדות שמושגת בעזרת מניפולציות שונות נוכחת מאד במרחב בו אנו חיים. גורמים רבים משקיעים תקציבי ענק על מנת לפתות אותנו לצרוך שפע רב של מוצרים שאין לנו צורך בהם, גורמים אחרים מנסים לקבוע לנו מה ללבוש היכן ובאיזה אופן לבלות ובעצם מנסים בדרך של פיתוי לשעבד אותנו לקודים תרבותיים וחברתיים שמשרתים את האינטרסים שלהם. עבדות מעין זו שמשתמשת בפיתוי ובמניפולציות כדי לכפות על האחר להתנהג באופנים מסוימים מתקיימת לפעמים גם במישור היחסים הבין אישי. לא פעם קורה שקבוצה מסוימת או אדם מסוים בעצם כופים על אדם אחר בכל מיני דרכם חלקלקות לנהוג באופן שלא מתאים לו ולא נובע מתוך רצונו החופשי.


למחנכים יש תפקיד משמעותי בשני המעגלים האלו. על המחנך לבנות אצל חניכיו עמוד שידרה חזק ורגישות גבוהה כדי שהם יהיו בני חורין באמת ולא ילכו שולל אחרי כל מיני גורמים שמנסים להשתמש בהם. על המחנך גם לשים לב לדינאמיקה בתוך הכיתה ולנסות למנוע מערכות יחסים של ניצול. בנוסף לכך על המחנך בעצמו להיזהר לא להפוך למשעבד ולא להיות מי שמוליך את התלמיד לכיוונים שונים  רק מכוח  כפיה או מניפולציות שונות. חינוך אמיתי מתאפיין בכך שהוא מוביל את הילד לנהוג באופן הנכון והראוי מתוך רצון חופשי כנה ואמיתי.


 


נקודה למחשבה.      


בפרשה מנסה משה לדחות מעליו את השליחות שמטיל עליו אלוקים בטענה שהוא כבד פה וכבד לשון. בתגובה לטענה זו מצמיד ה' את אהרון למשה על מנת שישמש לו לפה. משה מנהיג על אף העובדה שהוא לא מדבר באופן רהוט וברור מספיק. האם ניתן להשליך מכאן על היחס הנכון למורה או מחנך בעל מידות טובות  או ידע נרחב אך כבד פה ובעל יכולת הסבר נמוכה. איזה תכונה עדיפה?

 

 

בית המדרש