ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מחיר החירות

ע"י: רועי זמיר

כל תהליך חינוכי לטווח ארוך חייב לכלול בקרבו את הנקודות הבסיסית של המודעות למצב והרצון לשנות אותו. כל עוד לחניך אין מודעות אמיתית לחסרונותיו ורצון אמיתי לתקן אותם יהיה קשה מאד לעבור יחד איתו תהליך.רועי זמיר בעקבות הפרשה

פרשת השבוע פותחת בדבריו של ה' למשה והבטחתו להוציא את בני ישראל ממצרים לאחר שפרעה סירב להקשיב לפנייתו הראשונה של משה ואף הכביד את העבודה על בני ישראל. בהמשך הפרשה מתחילות מכות מצריים שסיפורן ממשיך אל הפרשה הבאה, פרשת בא.


בפרשה אנו פוגשים את ארבעת ה"לשונות של גאולה" בהן מבטיח ה' למשה להוציא את בני ישראל ממצריים (כנגד לשונות אלו אנו שותים ארבע כוסות יין בליל הסדר). הלשון הראשונה של ארבע הלשונות הללו היא " והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים". הדרשנים החסידיים שמו לב לצורתה המיוחדת של המלה "סבלות" ונתנו לה משמעות אחרת ומימד נוסף בנוסף למשמעות המילה על פי הפשט שפרושה "סבל". המילה סבלות הזכירה להם את המילה סבלנות. היהודי הקדוש מפשיסחא ראה את המילה הזו כמתארת מצב בו יש סבל מחד אך מאידך יש גם התרגלות וסבלנות מצד הסובל לשאת את הסבל .


בני ישראל במצריים קיבלו את מצבם החסר והחלקי כמצב שהוא מובן מאילו, כסדר עולמי שמובנה בתוך המציאות ואין טעם לערער עליו. אולי המצב הזה היה במידה מסוימת אפילו נח עבור חלקם, כפי שייחשף מאוחר יותר במדבר כאשר ישמעו קולות שיבקשו לחזור אל סיר הבשר שבמצריים. ניתן לומר שאכן יש בעבדות מידה של נחות, בניגוד לאדם בן חורין שעליו לקחת אחריות לגורלו ולמעשיו העבד פטור מכך ויכול לתלות את האחריות למעשיו באחרים. הלשון הראשונה של הגאולה, השלב הראשון ליציאה מעבדות לחרות אומר הרב מפשיסחא הוא חוסר הסבלנות כלפיה, התחושה שאני לא מוכן להשלים יותר עם מצבי הירוד . והוצאתי אתכם מתח סבלות מצריים היא השינוי התודעתי שבני ישראל אמורים לעבור בו הם מודעים לעובדה שמצבם חסר ומותר ואף רצוי שהם ישאפו אל אופק אחר מלבד העבדות ויתבעו את חירותם על אף המחיר שיש לשלם עליה . לפני שמוציאים את העבד מעבדות יש להוציא את העבדות מהעבד.


לדברים יש השלכה ישירה גם על השדה החינוכי. כל תהליך חינוכי לטווח ארוך חייב לכלול בקרבו את הנקודות הבסיסית של המודעות למצב והרצון לשנות אותו. כל עוד לחניך אין מודעות אמיתית לחסרונותיו ורצון אמיתי לתקן אותם יהיה קשה מאד לעבור יחד איתו תהליך.


תובנה זו נוגעת גם לנו כמחנכים וכבני אדם. לעיתים באופן לא מודע נח לנו עם קשיים חיצוניים שונים שיש לנו מכיוון שהם משחררים אותנו מאחריות. לדוגמא קורה לפעמים שאנחנו "מזמינים" בלי כוונה בעיות משמעת מהילדים על מנת שיכסו על העובדה שאנחנו לא מוכנים לשיעור או לא אטרקטיביים מספיק. דרושה רגישות גדולה בשביל לשים לכך לב וכוחות רבים כדי להכריע שאנחנו אכן מעוניינים באמת בשינוי.  


 


נקודה למחשבה.


תחילתן של מכות מצריים מופיע בפרשתנו. את המכות הראשונות מכה דווקא אהרון ולא משה. הסיבה לכך על פי המפרשים היא העובדה שהמכות הראשונות היו על היאור ומשה רבנו חב ליאור את חייו. מידת הכרת הטוב ליאור גורמת לכך שלא משה מכה אותו. לא פעם אנחנו נתקלים במתח בין חובה  לעשות מעשה צודק לבין חוב אישי או רגשי חיבה שאנו  חשים כלפי אדם או מקום מסוים. כיצד יש לנהוג כאשר אנו חשים מתח  כזה.  

 

 

בית המדרש