ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מזמור שיר ליום השבת

ע"י: הרב שי פירון

זהו המאמר השלישי של הרב פירון בו הוא ממשיך לדון במשמעויות החבויות בתפילת קבלת שבת


את קבלת השבת חותמים שני מזמורים: "מזמור שיר ליום שבת" ו"ה' מלך".הפעם, נתמקד במזמור קכ"ב.


בילקוט שמעוני תהילים (רמז תתמג) נאמר: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות (צב):


"ר' יצחק פתח: ראו כי ה' נתן לכם השבת, מהו ראו אמר ר' אמי מרגליתא דיהבית לכון, א"ר יצחק כל עסקה של שבת כפול עומרה כפול, שנאמר שני העומר לאחד, קרבנה כפול, שנא' וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים גו', ענשה כפול, שנאמר מחלליה מות יומת, מתן שכרה כפול, שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, אזהרותיה כפולות, שנאמר זכור את יום השבת שמור את יום השבת, מזמורה כפול מזמור שיר ליום השבת"


שבת הוא יום של כפליים. הכל כפול. מדוע? מה ישי בו ביום השבת?


שני מהלכים שונים מתרחשים בחיינו: המימד התהליכי והמימד התוצאתי.


ימי השבוע מייצגים את המימד התהליכי בו אנו מתקדמים צעד אחר צעד. אוסף של מעשים, הישגים, כישלונות. כל יום - לעצמו. אין לנו את היכולת להביט במבט כולל על חיינו. ההרמוניה, הצליל המאחד, ההקשר הכולל אינם חלק מהחיים שלנו. אנו שקועים בתוך המציאות, ולא מסוגלים להתבונן עליה.


שבת מביאה לידי ביטוי את המימד התוצאתי. זהו מבט כולל על יחידה שלמה - שבוע. באמצעותו אנו בוחנים את התמונה הכוללת. לשם כך, אנו חייבים להתנתק מלהיות חלק מתוך ההתרחשות היישומית, המעשית, ומבקשים לבחון תמונה שלמה. לפיכך, אנו אסורים במלאכה. העיסוק במלאכה מחזיר אותנו למבט התהליכי, החלקי, הסובייקטיבי.


כתב האדמו"ר האמצעי מחב"ד":


"מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' כו'. הנה המזמור הזה הוא ענין ושרש א' עם מזמור לתודה אלא שבחול אומרים מזמור לתודה ובשבת אומרים מזמור זה במקום מזמור לתודה וזהו שאומרים מזמור שיר ליום השבת דווקא דמזמור זה הוא של יום השבת כמו מזמור לתודה ביומין דחול כי שניהם הרי הן בבחי' הודאה דוקא כמ"ש כאן טוב להודות כו' כמו מזמור לתודה שבחול שהוא על ההודאה (כמשי"ת במקומו) רק שבחי' הודאה דיום השבת למעלה מבחי' הודאה דחול ע"כ א' כאן טוב להודות לה' לה' דוקא ולא הודאה סתם כמזמור לתודה דחול ועוד שהודאה זו נק' טוב כמ"ש טוב להודות כו' משא"כ בחול שלא נזכר בה לשון טוב".


יש הבחנה עקרונית בין ימי החול, בהם אנו אומרים מזמור לתודה. אנו מודים אך לא משתמשים בביטוי "טוב".בחול, אנו מודים על עצם השייכות.על עצם המציאות אך זו אינה שלמה. שבת, היא מבט אחר. המציאות החדשה משחררת מתוכנו הבעת תודה גדולה.


הרד"ק בפירושו מבאר שדווקא השבת הוא יום שמתאים להודות בו לה', "כי האדם פנוי בו מעסקי העולם ונשמתו זכה מטרדת הגוף ומתעסקת בחוכמה ועבודת האלוהים", מתוך כך האדם מתבונן במציאות, בפלאי הבריאה, "כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידך ארנן", ואומר "מה גדלו מעשיך ה'".


במימד האישי, בכל השבוע אני חלק מהמציאות ולכן אין לי כלים להתרשם מהם.ברגע אחד, של שביתה ממלאכה, הבית נראה אחרת לחלוטין.


השלווה, הנקיות האישית והמשפחתית נמצאים כל הזמ אבל אני הוא זה שהשתנה. אני התפניתי להתבונן על בני ביתי ועלי. אני התפניתי להתפעל ממה שיש לי. אני התפניתי להרגיש אותם, לחוות אותם. אני רכשתי כלים אחרים להבין היכן אני עומד.


המימד ההלכתי של המזמר מוסיף נופך לפרשנותו. ידוע שאמירת המזמור היא קבלת שבת של הציבור ויש לכך נפקויות הלכתיות רבות (עיין שו"ע או"ח, רס"א, ד';רס"ג, י'; בעוד מקורות, ואכמ"ל). מדוע דווקא 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות" הוא המזמור שבו אנו מקבלים שבת?


יתכן, וסוד השבת, סוד הבנת השבת, סוד קבלת מהות  השבת תלוי ביכולת לרכוש כלים מקיפים המאפשרים לנו להביט על המכלול השלם ומתוך כך - להודות לה'. ההודאה - היא קבלת שבת! 


פתאום, שבוע שלם מקבל פרשנות חדשה ולכל מעשה יש הקשר, והכל בא על מקומו בשלום.


שבת שלום! 


 


 


 

 

 

בית המדרש