ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

איש אשר נשאו ליבו

ע"י: רועי זמיר

רועי זמיר דן בנדיבות לב ועניינה ובמשמעות שלה לימינו


פרשת השבוע עוסקת בבנינו של המשכן ובאופן בו התממשו הציוויים שנתנו לגביו בפרקים הקודמים. לאחר שמשה מצווה את העם על מלאכת המשכן מופיע הפסוק  "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ". בפסוק זה יש לכאורה כפילות הוא מתאר את ביאתם של מי "אשר נשאו ליבו" ושל מי אשר "נדבה רוחו אותו" . מה פשר הכפילות  ומה בדיוק מתואר בפסוק?


הרמב"ן  נדרש לשאלה זו ומבחין בין שני תארים ושני פעולות. "ויבאו כל איש אשר נשאו לבו" - "על החכמים העושים במלאכה יאמר כן" זאת אומרת שהביטוי נשיאת הלב מתייחס למי שהגיע אל משה לעסוק במלאכת המשכן באופן פיזי ואילו הביטוי "נדבה רוחו אותו" מתייחס למי שתרם לבניית המשכן ממון וחומרי גלם.


הרמב"ן בדבריו מבאר גם למה מי שבא לעסוק במלאכת המשכן היה זקוק לנשיאות לב שזו לשון שמלמדת על מידה מסוימת של גאווה. אדם שליבו מרים אותו הוא אדם שמרגיש שיש בו חשיבות וכך מסביר הרמב"ן  "וטעם אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד או מי שאימן בהן ידיו כלל אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן ויגבה לבו בדרכי ה' (דברי הימים ב יז ו) לבא לפני משה לאמר לו אני אעשה כל אשר אדני דובר" . זאת אומרת שמכיוון שהם לא היו בקיאים במלאכות ובאומנויות שנדרשו לטובת המשכן היה צורך בתעוזה על מנת לגשת אל משה רבנו ולהציע את עצמם כמי שיכולים לקחת חלק במלאכת המשכן. בדבריו מצמיד הרמב"ן למעשיהם ציטוט מספר דברי הימים "ויגבה ליבו בדכי ה'" דרך פסוק זה מחווה הרמב"ן את דעתו על התעוזה הזו ואומר לנו שהוא רואה בה מעשה קדוש.


מידת הגאווה ביהדות היא מידה שיש להתרחק ממנה אבל למרות זאת כמו כל מידה יש מקומות וזמנים בהם ראוי לנהוג בה. המשנה בפרקי אבות מלמדת אותנו "במקום שאין אנשים היה איש" במקום בו אין מי שייטול על עצמו אחריות בעניינים בעלי חשיבות יש מקום לעמידה איתנה ולאמונה של האדם בכוחותיו וביכולותיו.


בשדה החינוכי יש לדברים השלכות רבות. ראשית כשם שה' מעודד את נשיאת הלב של מי שרוצים לעסוק במלאכה ונותן להם לעשות זאת. אמנם תחת הדרכה של בצלאל הממונה על מלאכת המשכן אך בכל אופן אפילו חסרי הניסיון מקבלים אפשרות להתנסות ולקחת חלק בבניית המשכן כך גם אנחנו יכולים ללמוד מהנהגה זו ולאפשר לכל מי שנשאו ליבו למצוא לעצמו מקום להתגדר בו.


בנוסף לכך יש ללמוד מהדברים גם על הצורך שלנו להעיז ליזום ולקחת אחריות במקום בו הדבר נדרש ולא להסתתר מאחורי ענווה כאשר היא איננה במקומה


נקודה למחשבה


בפרשת השבוע מוסר משה לבני ישראל דו"ח על ההוצאות של מלאכת המשכן ובכך יוצר בעצם שקיפות של האופן בו נוהלה המלאכה. מהי מידת השקיפות הראויה בניהול מערכת חינוכית. מתי יש לחשוף את השיקולים והקריטריונים שהובילו להחלטה מסוימת ומתי עליהן להישאר חסויים?

 

 

בית המדרש