ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תפילות השבת (10):התפילה שנעלמה

ע"י: הרב שי פירון

הרב שי ממשיך בביאורו לתפילות השבת. השבת דן הרב בסדר תפילת עמידה של ערב שבת


סדר תפילות השבת בסדר רב עמרם גאון מפגיש אותנו בתפילה 'שנעלמה' מרוב סידורי התפילה שלנו:


"ועומד  בתפלה ואומר 'אבות' ו'גבורות' ו'קדושת השם'.


ואומר 'אתה קדשת' וכו'.


ואומר 'ומאהבתך ה' אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך, נתת לנו ה' אלהינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה. לגדולה ולגבורה לקדושה למנוחה לעבודה ולהודאה לאות ולברית ולתפארת ולתת לנו ברכה ושלום מאתך.
אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמח לבנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וישמחו בך כל ישראל אוהבי שמך. בא"י מקדש השבת'. ואומר 'עבודה' ו'הודאה' ו'שים שלום'".


 


עדויות קדומות מצביעות על חיוניותה של תפילה זו ומרכזיותה. אצל רס"ג מופיעה התפילה כעובדה קיימת בתוספת שינויים קלים:


"וזאת היא תפילת הלילה : ומאהבתך ה' אלוקינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתת לנו ה' אלוקינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה לאהבה למנוחה להודאה לתת לנו מאיתך חיים וחסד..."


 


תפילת "מאהבתך" לא נעלמה במאה התשיעית לספירה, במאה ה -13 לספירה אנו מוצאים את ר' יהודה הנשיא הברצלוני כותב בספרו "ספר העיתים":


" ואומר אבות וגבורות וקדושת השם ואחר כך אומר של שבת . ויש נוהגים לומר "אתה קידשת" ויש שנהגו לומר "ומאהבתך" והכי דווקא וכן כתבו רבוותא בחבוריהן ומאהבתך..."
כך מצאנו גם במאה ה-16 את ר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא כותב בספרו "שבולי הלקט" כי המנהג בקהילתו היה לומר 'ומאהבתך'.


לאן, אם כן, נעלמה תפילה זו?


אנו, מבקשים להציע שני הסברים אפשריים למקומה של התפילה.


הראשון, על פי פירושו של  בעל "שיבולי הלקט":


"ומנהגינו לומר ומאהבתך כדאיתא בתוספתא דברכות אמר ר' אלעזר בר' צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה בלילי שבת ומאהבתך".


הדברים פשוטים. הלומד פרק ראשון שבמסכת ברכות יודע על תפילה מוקדמת, טרם חשיכה, מתוך רצון לחזור הביתה, מפני הסכנה, קודם שתתגבר סכנת דרכים ומזיקין. כיוון שכך, נתקן נוסח תפילה קצרה אותה אמרו בבתי הכנסת.


כיוון דומה מצוי בדברי התוספתא:


"אמ' ר' לעזר בר' צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה בלילי שבתות ומאהבתך ה' אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתת לנו ה' אלינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה".


אומנם, פשט התוספתא הוא שתפילה זו נאמרת רק בשעת סכנה אולם יתכן שהרחיבו את עניין הסכנה בע"ש ומראש התפללו תפילה קצרה. עלינולזכור שלא מדובר במציאות בה יש שעוני שבת, חשמל וכו' ואיסור ההבערה - כפשוטו הינו איסור מוחלט. אשר על כן הצורך בתפילה קצרה בערב שבת הוא מוחשי. 


אולם, הרב החיד"א, הרגיש בפרשנו הרחבה שלנו לתוספתא ולכן כתב:
"הנוהגים לומר ומאהבתך כמנהג הלועזים שאומרים אותו אחר תפלה, טועים, שלא נתקן אלא כשאין אומרים הג' ברכות ראשונות ואחרונות".


דבריו של הרב החיד"א מתיישבים היטב עם דברי התוספתא אך אינם מתיישבים עם הנוסח בסידורים רבים.


הסבר אחר, ניתן על פי דברי הרש"ר הירש בפירושו לסידור התפילה. מסתבר שמתחת לפני השטח מתנהל מאבק איתנים ביחס לדמותה של השבת. שבת חברתית לעומת שבת דתית. שבת המעמידה את האדם במרכז ושבת המעמידה את הבורא במרכז.


הרש"ר מסביר שאת תפילות השבת אנו פותחים בנוסח 'אתה קדשת'  כיוון "ששבת של עם ישראל אינה יום המוקדש למנוחה בו בחרו בני אדם בשרירות לבם, הקב"ה קידש את השבת 'לשמך'"


נקודת המוצא של השבת היא קדושה, ולא אהבה.


עמדה זו אמורה להשליך על התנהגותנו לכל אורך השבת. בהמשך התפילה, נבקש "והנחילנו...באהבה וברצון שבת קודשך". אבל עמדת  הפתיחה של האדם ביחסו אל השבת הוא "אתה קדשת".

 

 

בית המדרש