ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מוציא שם רע

ע"י: רועי זמיר

פרשות אלו מלמדת אותנו על כוחו הרב של הדיבור ועל החומרה הגדולה שיש לדיבור שאינו במקומו.


פרשות תזריע ומצורע עוסקות בעיקרן בנגעים הבאים  על האדם אשר מחייבים אותו לנהוג באופנים שונים על מנת להיטהר מהם. על המצורע לצאת אל מחוץ למחנה. התורה לא גילתה לנו במפורש על מה לקה האדם בנגע הצרעת אבל היא רומזת על כך באופן עקיף. בספר במדבר מלינה מרים בפני אהרון על התנהגותו של משה, בעקבות דברים אלו היא לוקה בצרעת. חז"ל  למדו שצרעת בה בעקבות עוון של לשון הרע. הם מצאו לכך רמז במילה צרעת עצמה שיש בה דמיון רב למילים "מוציא שם רע". וכך כותב מדרש תנחומא על הפרשה


ללמדך, שהמספר לשון הרע, הנגעים באין עליו, שנאמר: זאת תהיה תורת המצורע, המוציא שם רע, מוצא רע, שהנגעים רעים מוצאין בגופו. ראה מה כתיב במרים: ותדבר מרים ואהרן במשה (במד' יב א).
לפיכך, ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת ( שם שם יא). מה כתיב שם: זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים וגו' (דבר' כד ט).


והלא דברים קל וחמר, ומה מרים שלא דברה אלא באחיה חביבה שלא בפניו ולא נתכוונה, אלא להחזירו לאשתו, כך המספר לשון הרע על חברו, על אחת כמה וכמה.  


גם האופן בו אמור המצורע להיטהר מכוון לכך שנגע הצרעת הא כנגד לשון הרע. לשון הרע בעצם ממוטטת את המרקם החברתי ואת האחווה שבין בני האדם. פעמים רבות היא נאמרת גם ללא שהאומר אותה מרוויח טובת הנאה ממשית מלבד הפגיעה בשמו הטוב של חברו ואולי ההתנשאות מעליו . תהליך ההיטהרות מנגע הצרעת עובר דרך יציאתו של האדם אל מחוץ למחנה. יציאה זו עומדת כנגד מעשיו של המדבר לשון הרע הוא ביקש לפגוע במרקם החברתי וכנגד זה הוא אמור לצאת אל מחוץ לחברה. יתכן שיש בכך מסר גם כלפי החברה פנימה. לא פעם אנחנו נהנים להיות בסביבתם של אלו שמפיצים את המידע העסיסי ביותר אודות חברינו , ההימצאות בסביבתם נותנת מענה ליצר הסקרנות והחטטנות שלנו. הוצאתם של המצורעים אל מחוץ למחנה  מזכירה לנו את המקום הנכון בו אנו צריכים להעמיד את מי שמוציא שם רע לחברו. 


פרשות אלו מלמדת אותנו על כוחו הרב של הדיבור ועל החומרה הגדולה שיש לדיבור שאינו במקומו. עיקר כוחו של המחנך הוא בפיו, זהו כלי העבודה המרכזי שלו דווקא משום כך עליו לעבוד על עצמו בכדי שהוא יצליח להיות זהיר בדיבורו עם תלמידיו שלא חלילה ירד למקומות נמוכים או פוגעניים כאשר אין בכך תועלת.


 


נקודה למחשבה


האם יש מקום לדיני לשון הרע גם ביחסים שבין מורה לתלמיד? מה מותר למורה לספר על תלמידיו ולמי מותר  לו לספר זאת?

 

 

בית המדרש