ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אם תרצו אין זו אגדה

ע"י: הרב שי פירון

במבט ראשוני, ישראל הולכת ומשקיעה פחות ופחות במערכת החינוך שלה. במבט שני - ישראל מסכנת את עתידה. הרב שי על מערכת החינוך והדרך לשנותה.


במבט ראשוני, ישראל הולכת ומשקיעה פחות ופחות במערכת החינוך שלה. במבט שני - ישראל מסכנת את עתידה.


בין השנים 1998-2007 חלקה של ההוצאה הלאומית על חינוך בסך תוצר ירד מ - 9.0 ל - 8.3 (ע"פ נתוני מרכז טאוב).  הפער היחסי בהוצאה לחינוך בין מדינת ישראל למדינות ה - OECD הולך וגדל. במדינות אלה ההשקעה לתלמיד עומדת על  87.5 אלף דולר ואילו בישראל ההוצאה היא 61 אלף דולר לתלמיד. יצויין שנתוני המחקר מתמקדים בשנים בהם נהנתה כלכלת ישראל מצמיחה.


אומנם, טרם הוכח הקשר הישיר בין השקעה כספית לבין קידום מערכת החינוך, אולם, חלק ניכר מהמדינות שחוללו קפיצת מדרגה מהותית הגדילו בלמעלה מ - 50% את ההשקעה שלהן בחינוך.


מאידך, המציאות בישראל מראה התאמה  ברורה בין התרחבות הפערים הכלכליים בין קבוצות שונות לבין הישגיהן הלימודיים.


יש המדגישים, במידה רבה של צדק, את יעילותה של ההשקעה כספית גבוהה במערכת החינוך. שיפור ההישגים יתרום לביסוסה הכלכלי של המדינה, יגדיל את יתרונו של ההון האנושי ויאפשר לנו לחיות חיים של רווחה וצמיחה.


לא פחות מכך, עומדת מאחורי התביעה להגדלת תקציבי החינוך תפיסה מוסרית הרואה ברווחה, שוויון זכויות והזדמנויות והעמקת הערבות ההדדית, מניע מרכזי לחשיבות ההשקעה בחינוך.


אם זה כל כך פשוט וברור - מדוע לא מתרחש תהליך  המשנה את תפיסת החינוך בישראל?


מסמך 'עקרונות היסוד לקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית - גירסה ב'' מכיל בקרבו  את כל התשובות והכלים לקידומה ושיפורה של מערכת החינוך בישראל.


אני מבקש להתמקד בשני תנאים שונים העולים מתוך הדו"ח:


"המכנה המשותף בין מדינות שזינקו כולל: חזון מוסכם": מדינת ישראל נעדרת חזון חינוך. לא ניתן להשתמש בריבוי הקהילות והמגזרים כמניע להעדרו של חזון חינוך. זיקה מיותרת ומוגזמת של ערכי החינוך לשיקולים פוליטיים משפיעה על התוכניות החינוכיות של ישראל. זוהי מדינה יחודית בה  מאה מושגי היסוד מתחלפים עם סיום כהונתה של הממשלה.


פתחו את אתרי האינטרנט של המתקדמות שבמערכות החינוך בעולם ותקראו מהו חזון החינוך של המדינה. ובישראל?


העדרו של חזון חינוך נובע גם בשל איבוד אמון הציבור בהתכנותו של שינוי ארוך טווח במערכת החינוך. סקרים ומחקרים אודות מערכת החינוך מצביעים על תשובות סותרות:


הוראה היא מקצוע חשוב אך הציון הממוצע הניתן למורי ישראל נמוך; מערכת החינוך היא מערכת בזבזנית אך אין לקצץ בתקציב החינוך.


דומה, שמערכת החינוך זועקת לחזון. השגתו קלה מכפי שנדמה. משהו בטבע הישראלי מתחיל בדיון מהקצוות. כך, הוא מפקיע, מראש את הסיכוי להסכמה רחבה.


"ההבדל שעושה את ההבדל - התנהלות המגזר הציבורי": רפורמה במערכת החינוך לא תתבצע אם המובילים שלה, אם האינטרסנטים הגדולים שלה לא יהיו אנשי המגזר הציבורי. רפורמה המובלת על ידי גופים פילנטרופיים, מגזר שלישי ועמותות נידונו לכישלון. רק המדינה יכולה לדאוג לשינוי מהותי בחינוך. לגופים הציבוריים השונים משקל עצום ביצירת תודעת שינוי. אבל השינוי עצמו חייב להתבצע על ידי ובהובלת המגזר הציבורי.  משרד החינוך נתפס כגוף ארכאי ומסורבל הסובל מכפילויות רבות. הגדרת הסמכויות והאחריות של המשרד לעומת הרשויות המקומיות, הרשתות ושאר גופים מתערבים לא ברורה. הובלת הרפורמה על ידי משרד החינוך, מתוכו, פנימה, היא בשורה רעננה המפיחה סיכוי להיתכנותו של שינוי במערכת החינוך הישראלית.


מערכת החינוך בישראל חולה. אבל, למערכת החינוך בישראל סיכויים רבים להצליח: ראשית - רבים מהעוסקים בחינוך רואים שליחות במלאכתם. הם רוצים להצליח, הם רוצים לחולל שינוי, הם רוצים לראות את ישראל במקום אחר. כל מורה חולם שתלמידיו יגיעו להישגים גבוהים.


שנית - החינוך חשוב לאזרחי ישראל. הם רואים בהשקעה בחינוך צו ראשוני.


כדי שישראל תמצא עצמה במקום אחר עליה להגדיר חזון חינוך שיגבש  את  כלל הגורמים השותפים למשה החינוכי.כדי שישראל תגיע למקום הראוי לה, חשוב שהשינוי יהיה במגזר הציבורי. רק לו הכח לחולל את השינוי.


המאמר נכתב 'ביום הרצל', בי' באייר. כך, מתעוררת אימרה קדומה: "אם תרצו אין זו אגדה", גלגול מוקדם ומוצלח בהרבה מ: "Yes we can "


 


המאמר פורסם לפני בי' אייר תשס"ט ב - 'דה מרקר' . הרב שי משמש כמנכ"ל 'הכל חינוך' העוסקת בקידום החינוך בישראל

 

 

בית המדרש