ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תפילות השבת (13): ויכולו השמים והארץ

ע"י: הרב שי פירון

בקטע עיון זה עוסק הרב שי פירון בתפילת ´ויכולו´ ו´מגן אבות´ הנאמרת בערבית של ליל שבת

 


מיד לאחר תפילת ערבית אנו חוזרים על אמירת 'ויכולו'. כבר הדגשנו שבמהלך ליל השבת נחזור על הנוסח שלש פעמים, לחזק את עדותנו.


על פי חז"ל, תקנת אמירת 'ויכולו' ולאחריה  'מגן אבות' אינה אלא כדי 'למשוך זמן' (עיין: בבלי, שבת כ"ד). מטרתה לאפשר לאלה שמתעכבים בתפילה שלא להיוותר לבדם מפני הפחד, וז"ל  הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ט הלכה י):  


"בלילי  שבתות חוזר ש"ץ אחר שמתפלל בלחש עם הציבור ומתפלל בקום רם, אבל אינו מתפלל שבע אלא ברכה אחת מעין שבע, וכן הוא אומר ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית, אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש השבת, ואומר קדיש ונפטרין כל העם"


אני סבור שיש לבחון היבט נוסף ב'ויכולו'.  אנו רואים שלתפילה זו משקל גדול עד כדי כך שמצינו:


"בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהייתי מדבר בויכולו בשעה שהציבור היו אומרים אותו" (טור אורח חיים סימן רסח ).


זוהי תפילה חשובה כיוון שיש בה עדות, מה היא עדות? זוהי מדרגה גבוהה יותר מקבלת עול מלכות שמיים. אחרי קריאת שמע, מכח סגולתה המיוחדת של השבת מסוגל האם להעיד על מציאות הא-ל. זוהי תחושה של הזדהות מוחלטת. יש איסור גדול שנקרא 'כובש עדותו': 'אם לא יגיד ונשא עוונו'. לפני נעילה קוראים בספר יונה. החטא שלו: הוא כבש את הנבואה. יש לו סוד והוא שומר אותו לעצמו. אחת התחושות הנוראיות היא שאנו מסתירים מה שודאי בעיננו. הגענו לשבת, למדו אודות חידוש העולם. יש לנו משהו להגיד לעולם. האם נכבוש אותו בתוכנו?


זהו המשקל הגדול של התפילה הזו. מסירת העדות בשלשה מעגלים:


אישי - בתפילת לחש


משפחתי, קהילתי - בקידוש


ציבורי - לאחר התפילה.


תפילת מגן אבות, מלמדת משהו נוסף. בתוכה - כל תפילת עמידה:


ברוך - אל עליון - ברכת אבות בכל תפילה


מגן אבות - מגן אברהם


מחיה מתים - מחיה מתים


האל הקדוש - אתה קדוש


המניח לעמו - רצה נא במנוחתנו


כי בם רצה להניח להם - ולא נתתו...


לפניו נעבוד - רצה


ונודה לשמו - מודים


אדם מאמין נבחן בין היתר ביכולת שלהם לומר דברים בתמציתיות. הסיכום, כפי שבא לידי ביטוי בתפילת מגן אבות, מורה על בהירות האמונה. שני עניינים - א"כ - למדנו מסדר התפילה שלאחר עמידה:


החובה להעיד, החובה להכריז. הצורך לתמצת, להגיע לבהירות  אמונית גדולה . מי שלא מסוגל לתמצת את עולם האמונה שלו לכלל משפטים קצובים - צריך לבדוק בעצמו, עם עצמו את בהירות אמונתו.

 

 

בית המדרש